תמימות ופשיטות

כי שכיח מאוד שאפילו כשאדם זוכה להגיע לצדיק, בכל זאת הוא רוצה שהצדיק ידריך אותו כפי רצונו , ע"כ מסבב ומסבב ומעקם ומשמיט ומשנה קצת עד שיגיד לו מה שהוא רוצה לשמוע , כי בדרך שהאדם רוצה ללכת בו ,מוליכים אותו (מכות י: וכו' ) וע"כ העיקר תלוי בתמימות ופשיטות באמת , בלי חכמות בבחי' הנאמר על שבח עם ישראל = (תרגום אונקלוס דברים לב ,ו) דקבילו אורייתא ולא חכימו. כלומר בלי להתחכם ,ומי שעושה כן – אשרי לו.

כתוב בפרשת השבוע מצורע :

"זאת תיהי' תורת המצורע" (ויקרא יד, ב)

אמרו חז"ל (ערכין טו: ) תורתו של המוציא שם רע. כי כל חוטא ופושע אפילוּ העושה מעשיו ביודעים ובמזיד, סובר בדרך כלל שהוא בסדר גמור, ופועל על פי היושר והצדק, ויש לו תורה שלימה על כך, כעין תורתו של המוציא שם רע, שיש לו תילי תילים של הסברים להצדיק דיבורו ומעשיו.

וכדאיתא בסיפורי מעשיות (מעשה מבעל תפילה ) שכל כת וכת שעסקה בתאות וברשעות, היו להם הסברים למה ועל מה, טוב לעסוק ולהתנהג בשיטתם הרעה, ורבינו רבי נחמן מברסלב ז"ל חשש מלהסביר לאוזן סברת הבלם שמא מאן דהוא יטעה ויחשוב שאכן יש צדק בסברות העקומות הנ"ל.

כי גם הרוצח משכנע את עצמו שטוב עשה, ויש צדק בדבר, ויושר במעשיו רח"ל. וכן תראה שהפוגע באחרים מעמיד פנים של נפגע ומתבכיין בבחי' קוזק הנגזל וכמו שרואים ג"כ בעולם הגדול שכל מדינה שאימצה לעצמה איזה שהוא דרך חיים, כגון דמוקרטיה, סוציאליזם, קומוניזם, משכנעת את תושביה בצידקת דרכה, אע"פ שהם בעצמם רואים בריבוי חסרונות ומכשולות היוצאים מתוך שיטתם. ואפילו אלו שהולכים בעיקרון בדרך התורה ,מ"מ כל מי שסוטה קצת מהדרך – מקלקל הרבה בהמשך הדרך, ובפרט לדורות,(ואעפ"כ מס'נגר ומתרץ את דרכו ומעשיו).

וע"כ אין עצה ואין תבונה אלא לקבל מצדיקי אמת, שזה בחינת הנאמר "זאת תורת המצורע ביום טהרתו, והובא אל הכהן." דהיינו שביום שמטהר לבו לעזוב דרכו המצורעת וְללכת באמת בדרך ה', אזי עצתו אמונה לבא לקבל הדרכה מהצדיק האמת בבחינת (מלאכי ב–ז ) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבאות הוא.

וכמ"ש רבינו הקדוש ז"ל בלקוטי מוהר"ן (ח"א סי' קכג) שהעיקר והיסוד שהכל תלוי בו (הוא-) לקשר (את) עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאומר כּי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול, ולבלי לנטות חס ושלום מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי פרשת משפטים) אפילו אומר לך על ימין שמאל וכו', ולהשליך מאתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור [שכל שיכלו הוא תורת ה' ורצונו יתברך באמת לאמיתו], וכל זמן שנשאר אצלו [אצל האדם] שום שכל עצמי – אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק עיי"ש.

וע"כ העיקר תלוי בתמימות ופשיטות באמת , בלי חכמות בבחי' הנאמר על שבח עם ישראל = (תרגום אונקלוס דברים לב ,ו) דקבילו אורייתא ולא חכימו. כלומר בלי להתחכם ,ומי שעושה כן – אשרי לו.