תלמיד חכם | פרשת השבוע בהר

עיקר השתדלות עם ישראל וכן של כל יהודי ויהודי – צריך להיות עבור נצחיותו, שתלוי במצבו הרוחני בהאי עלמא שפילה, ועל כן כל השתדלותו צריך להיות אחרי התורה והתלמידי חכמים המלמדים אותה באמת, כי כל קיום העולם עם כל הגשמיות ושפע שבו – תלוי דוקא בעסק התורה…

תלמיד חכם | פרשת השבוע בהר

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת בהר

לכבוד..אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע,

להורדה והדפסה – עלון לשבת פרשת בהר בחוקותי

וזהו (ויקרא כא-ו) "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה". קיום וחיות עם ישראל תלוי במדריגת רוחניותו,

ועיקר השתדלות עם ישראל וכן של כל יהודי ויהודי – צריך להיות עבור נצחיותו, שתלוי במצבו הרוחני בהאי עלמא שפילה,

לא כן הגוים שהכל תלוי אצלם בטבע, ולפי ריבוי ההשתדלות הטבעית כן מצבם הגופני והכלכלי וכו'. וכן הוא אצל החיות וכו'.

[ולפעמים כשיהודי נופל ממדריגת יהדותו – נהפך להיות כמו חיה ועכו"ם, שהשפע שלו הוא לפי ריבוי השתדלותו, וגם אז כולי האי – ואולי].

וכמו שמצינו אצל שבת קודש "כי היא מקור הברכה" (שיר "לכה דודי") וכדלקמן,

כן תלמיד חכם שהוא בחינת שבת כדאיתא בזוה"ק (פ' נשא, דף קמד: קמה.) אנת הוא שבת דכולהו יומין. וכדאיתא בריעיא מהימנא (זוה"ק פרשת צו, דף כט.) שתלמידי חכמים נקראים שבתות וימים טובים,

ועיי"ש שכל מה שאדם עושה לכבוד שבת ויו"ט במאכל ומשתה וכסות נקיה וכו' צריך לעשות לכבוד תלמיד חכם.

וכן איתא בזוה"ק (פרשת נשא, דף קכד: ודף קכה:) שתלמידי חכמים דומים לשבתות וימים טובים.

כלומר אע"פ שמצד אחד נראה שששת ימי החול מפרנסים את השבת, וכך נראה לכאורה לעיני העיניים הגשמיים, אבל באמת ונהפוך הוא שבת קודש היא מקור הברכה והפרנסה, וממנה מגיע השפע לששת ימי החול,

וכמו כן לענין התלמידי חכמים. שככל שמתקדשים ונהיים רוחניים, הענין פועל להיפך מחוקי הטבע הגשמיים שזה בחי' מ"ש חז"ל (אבות פ"ג מ"ה) כל המקבל על עצמו עול תורה – מעבירים הימנו עול מלכות, ועול דרך ארץ, שזה בחי' (ירמיה לג-כה) אם לא בריתי (עסק תורתי) יומם ולילה – חוקות שמים וארץ לא שמתי, כלומר כל קיום העולם עם כל הגשמיות ושפע שבו – תלוי דוקא בעסק התורה.

וכמו שאמרו חז"ל (שבת קו:) מעשה בחסיד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו, ונמלך עליה לגודרה, ונזכר ששבת הוא, ונמנע ולא גדרה, ונעשה לו נס, ועלה בו צלף, וממנה הייתה פרנסתו, ופרנסת אנשי ביתו.

כי באמת הפרנסה היא לא לפי רוב ההשתדלות ולא (דברים ח-יז) כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, כי מפתח הפרנסה ביד הקב"ה

וכמו שאמרו חכמינו ז"ל (תענית ב:) ואמרינן (בקידושין פב.) במשנה: ר' שמעון בן אלעזר אומר ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן [יש] מתפרנסין שלא בצער, והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער

רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעוה"ז, והקרן קיימת לו לעולם הבא, והיא משמרתו מכל רע בנערותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו.

וכן בענין השבת איתא בזוה"ק (פ' אמור, דף צה.) בהאי יומא דשבת חקל תפוחין קדישין אתברך, ומתברכאן עלאין ותתאין.

ועוד אמרו (זוה"ק, פ' בשלח, דף סג:) א"ר יהודה כל יומא ויומא מתברך עלמא מההוא יומא עילאה, דהא כל שיתא יומין מתברכאן מיומא שביעאה.

ואיתא (בזוה"ק פ' יתרו, דף פח.) כל ברכאן דלעילא ותתא ביום השביעי תליין.

וזה בחי' "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה". שדוקא שמיטת הקרקעות בשנה השביעית היא היא המאכילה, ובזכותה יש כל השנים לכם לאכלה.

וכמ"ש (ויקרא כה, כ) וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו ? וצויתי את ברכתי לכם (בזכות שמירת שמיטת ושבת הארץ) בשנה השישית, ועשה את התבואה לשלוש השנים,

וכמ"ש (שם יט-כ) את משפטי תשמרו ועשיתם (דהיינו דיני שמיטה ויובל) וישבתם על הארץ לבטח ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשובע וישבתם לבטח עליה (עיין בפרש"י שהבטחון השני – היינו בטחון כלכלי, וללא דאגת פרנסה), היינו שדוקא בזכות שביתת הארץ וכו' בשמיטה (כעין שביתת שבת, וכעין ת"ח) יבא השפע. אמן.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב – נצח מאיר

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

התורה ולומדיה זקוקים לכם !

עקב המצב הכלכלי הקשה של הישיבה

תרומות לאחזקת הישיבה ולומדי התורה

יתקבלו בברכה …

צלצלו 050-4161022

הר' עמיאל המנהל