תזריע מצורע
שמחה מדומה
וזהו (ויקרא יב-ב)"אשה כי תזריע וילדה זכר".
איתא במדרש, וז"ל למה בפרשת יולדת כתיב למעלה הימנה מאכלו של האדם (זאת החיה אשר תאכלו, לעיל יא, ב), ולמטה הימנה נגעים (אדם כי יהיה בעור בשרו וגו' לנגע צרעת, לקמן יג-ב) ?
אלא כך העיד המקום על הנולד, הוי מתבונן באיזה תנאי בראתי אותך, אם עשית מעשים טובים – ראה מה למעלה מראשיתך, זאת החיה אשר תאכלו וכו', אכול מה שתיקנתי לך. ואם תפנה לאחור, ראה מה כתיב אחריך – נגעים. ע"כ.
והנה דבר זה נוגע לכל אדם ואדם תמיד בכל עת כל ימי חייו. כי כל החיים וכל רגע נתון האדם במצב של נסיון ובחירה בין טוב לרע, בין שכר לעונש, וצריך האדם לשים לב ולהתבונן לאן פניו מועדות, ומהי טובתו הנצחית, ולא להתבלבל ולהמשך אחרי דמיונות כח המדמה המפתהו לימשך אחר הגירויים והנאות העכשויות ורגעיות .
והנה יתכן שיהי' מצב שאדם יהיה רעב מאד ויריח ריח של עוף של נבילות וטריפות צלוי היטב עם הרבה תבלינים ריחניים החודרים לעומק הבטן (אשר עצם הרחתם, הוא פגם ועבירה, ומזיק בגשמיות, ועוד יותר ברוחניות) ותחלוף מחשבת הלב, שעוף הנ"ל יכול לפטור לו בעיית מצוקת הרעבון, ולהסיר ממנו צערו ולשמחו.
אבל באמת שמחה זו – תוגה אמיתית וניצחית, ושמחה מדומה היא. ואחריתה מרה כלענה. וכן הוא בכל הניסיונות שהיצר הרע מפתה את האדם, כאילו הולך להרוויח ובגדול, ובאמת ההיפך הוא האמת, ובתר איפכא רוצה היצר הרע להובילו.
וע"כ קרמיז לן קרא, ומכריז "הוי מתבונן באיזה תנאי בראתי אותך.."
ויהי רצון שנזכה לבחור בטוב, ולעשות תמיד רצון ה', ובכך ייטב לנו בזה ובבא.
*****************
(ויקרא יד-ב) "זאת תהיה תורת המצורע". מצורע הוא אדם שנמצא במצב מסויים מאד לא נעים ומצבו נוגע בגופו ובמצב הנפשי שלו, ויש לו השלכות על משפחתו, ועל פרנסתו, ועל קשריו עם הסביבה, והתורה נתנה לו תורה שלימה איך להתנהג, "תורת המצורע".
ומכאן למדנו שכל מי שנמצא במצב לא פשוט ולא נעים – יש לו תורה שלימה איך להתנהג לטובתו על פי רצון ה'. כגון אדם שרואה ומבין שמסתמא הולך לחטוף מכה חזקה בגופו, השכל מחייב שקודם כל יגן על ראשו ופניו יותר מאשר על גבו ורגליו.
וכן אדם שרואה שהולך ליפול צריך לשים לב לא ליפול על חפצים, וזויות חדות, ולכוון נפילתו באופן שיהי' הרע במיעוטו.
וכן אדם שנמצא במצב של מוחין דקטנות ותסכול ובילבול ודכאון ועצבות, או ירידה רוחנית – גם כן ישנה תורה שלימה איך להתנהג באופן שח"ו לא יפול וירד קשה, ולא יתרסק, אלא יתחזק בכל יכולתו, בכל נקודה קטנטונת של טוב שיש בו וישמח בה, וזה יתן לו כוחות לרצות עוד טוב, ועוד טוב, אפילו הוא מועט לעת עתה, עד שעי"ז יצא מאפילה לאור גדול.
ופרטי עניני ההתחזקות הלא המה מבוארים בדברי רבינו הקדוש הננמ"ח זצ"ל, ובדברי תלמידו הגדול מוהרנ"ת זצ"ל ומסודרים בספה"ק "משיבת נפש". פוק ועיין שם גבורתא דמרך.
בברכת התורה וכטו"ס
שמעון יוסף ויזנפלד הכהן
הודעות אבלים, סעודת עניים, אמירת קדיש, ושאר לימודי קודש למען עליית נשמה של נפטרים
לשון הרב יהודה פתייה זצ”ל בספרו “מנחת יהודה”: אם היורשים רצונם לעשות נחת רוח למת, להושיעו ולהצילו מכף הקלע ומדינה של גיהינום, שהוא נידון בהם או לגרום עליה ותענוג רוחני לנפטר… אין שום אופן, כי אם לשפוך שיח בפני מלכו של עולם בעד המת ההוא. וייקבצו עשרה אנשים כשרים יודעי ספר וילמדו לזכותו, ויעשו למת סדר התיקון כנ"ל.
זהו תיקון חשוב וגדול לעילוי נשמת יקירים ע”ה
על כן חשוב לקחת יוזמה ולהיות חלק במפעל הזה !
