תזהרו לא לכבות את הנרות !

נרות הדלקתם בחנוכה ? תזהרו לא לגרום לכיבוי הנרות !

כיבוי הנר ע"י עצבות.

וגם בענין קדושת ז´ הנרות בענין תיקון כל הנרות ביחד, דהיינו שבאותו זמן שעוסק בשמירת העינים, ג"כ יעסוק בשמירת הפה, ואמונת חכמים וכו´

ולא סגי שיעסוק תקופה בזה ותקופה בזה, כי נר אחד מעכבת השפע האלוקי שזה בחי´ מש"כ (שמות כ"ה) מקשה תעשה המנורה וכמשפרש"י כי על כן גם הכרובים שמהם השפעת הנבואה בחי´ שפע אלוקי היו עשויים מעשה מקשה, ללמד שא"א לזכות לשפע אלקי כ"א ע"י שלימות הקדושה ע"י אחדות הכוחות דק´, שזה בחי´ (ויקרא כו) ורדפו מכם חמשה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו וגו´, ואז והתהלכתי בתוככם ועכ"פ נמצא מבואר שע"י הנרות הק´ זוכים לשכל שהוא שפע אלוקי שזה בחי´ משחז"ל (ב"ב טז:) הרוצה להחכים ידרים, היינו יפנה לצד דרום ששם המנורה מצויה המסמלת לחכמה, כלומר שהרוצה להשיג שפע אלוקי יעסוק בתיקון המנורה וז´ נרותיה שזה בחי´ משחז"ל (מנחות פה:) מתוך שרגילים בשמן זית (כלומר שעוסקים בתיקון הנרות) חכמה מצוי´ בהם, וכשעוסקים להתקדש בקדושת ז´ הנרות עדיין צריכים שמירה יתירה לבל יפול בעצבות, כי על פי רוב בתחילת העבודה כשמגיע שעת חשבון הנפש ומרא דחושבנא, יראה שעדיין רחוק הרבה מהתכלית הנרצה דהיינו שלימות קדושת ז´ הנרות, ומחמת זה בעצמו יוכל ליפול בעצבות שהוא הגורם העיקר לכיבוי הנרות ע"י שנכשל בהם, כי עיקר כיבוי הנר הוא ע"י עצבות כמבואר בדברי רבינו במאמר אל אשר יהי´ שמה הרוח (ח"ב ט), כי כיבוי הנר הוא ע"י שנופל על הנר עפרוריות ונפרדים חלקי האש,

וע"כ צריכים מנהיגי הדור, שהם בחי´ רוח כמ"ש (במדבר כז) איש אשר רוח בו, שיודע להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד, לנשב ולנפח מהם העפרוריות דהיינו המרה השחורה ועצבות הנופל עליהם, שעי"ז אינו יכול האיש הישראלי לדלוק ולבעור להשי"ת, וזה בחי´ מה שאפי´ אחרי שהדליקו את הנרות עד שהי´ השלהבת עולה תמיד מאליה´ הי´ בא הכהן בכל יום ויום לתקן הנרות ומוציא העפרוריות וכו´, כי כל יום ויום מתגברת העצבות דהיינו העפרוריות, ואין עצה להעבירה, כי אם ע"י הכהן דהיינו הצדיק האמת בבחי´ (מלאכי ב) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה´ צבאות הוא, שזה בחי´ מה שצריכים כל יום ויום לראות ולשמוע דברי הצדיק האמת, שע"י הבלי פיו שיוצאים מדבריו הקדושים מסיר כל העצבות והמרה השחורה השורה על ליבנו, וזה בחי´ מה שצריכים ללמוד בכל יום ממש ספרי הצדיקי אמת שבהם נמצא דמות דיוקנם כמבואר בדברי רבינו (ח"א קצב), וע"י שאנו מוציאים דברי אור תורתם בפה מלא אזי שפתותיהם דובבות ומנשבות כל העפרוריות המחלישות השלהבת שבלבנו.(יש מאין)