תוכחה של צדיק מעלה ריח טוב.

וזה בחי' אלה הדברים אשר דבר משה במדבר בערבה וכו', ופרש"י שכל מקום שנאמר "דברי" הם דברי תוכחה.

כי שם במקרא חושב כל המקומות שהכעיסו למקום במדבר בערבה וכו'.

כי איתא בדברי רבינו נחמן מברסלב ז"ל שאסור לומר תוכחה, דהיינו להזכיר עוונות ישראל – להוכיחם עליהם, כי אם מי שיכול להוכיח כמו משה רבינו ע"ה, שע"י תוכחתו נתן בם ריח טוב.

אמר המעתיק : ומפה ניתן ללמוד דרכם של צדיקים – שכן אומרים מוסר ותוכחות, ליישר דרכי איש, והמחשבות, ולתקן מעשי האדם – כי מי שלא אומר מוסר אין לו יראת שמיים, אלא שהצדיקים עושים זאת בדרכי נועם, עם חיוך בנחת מסבירים טעם והסברה של התורה וחכמים, "למה, ומי אמר…", המעלים ריח טוב בנשמה – דהיינו שכל תוכחתם היא בטעם טוב, לא להראות להאדם שהוא רשע או דפוק, אלא כדי ליישר את ההשקפה של האדם וליישב דעתו מכל הבלבולים וההרפתקאות שעוברים עליו, כדי שלא יכשל ולא יפול, לטובתו הנצחית ותועלתו האישית גם בעולם הזה !!

ואפשר לנסות להרחיב הרבה, אבל מי שטעם יין הונגרי שוב לא יטעו אותו לעולם – כי מי שפגש צדיק כזה שמכניס בך דעת ויראת שמיים, תוכחת מוסר באהבה נסתרת – בלי כבוד בלי לחץ רק ברחמים לטובתך – את הטעם הזה לא ישכח לעולם – וממילא לא יוכלו להטעות אותו מפורסמים של שקר ולא הבלי העולם הזה !

וזה בבחי' נרדי נתן ריחו. נמצא שמשה רבינו ע"י תוכחתו שהזכיר עוונות ישראל. עי"ז דייקא נתן בהם ריח טוב (כי לפעמים להבין את הטיפשות והשגעון שבעוון – זה מצחיק…).

כי היה יכול להפוך העוונות לזכויות, כי זכה ל"נעשה ונשמע" בשלימות, כי השיג בחי' דברי תורה שהם בחי' נשמע, שעי"ז העונות נתהפכין לזכויות כנ"ל. וזהו שנקראת התוכחה 'דברי' דייקא.

וזהו אלה הדברים אשר דבר משה וכו' דברים דייקא בחי' דברי תורה. כי משה זכה להשיג בחי' סתרי תורה. שהם בחינת דברי תורה בחי' נשמע שעי"ז הסליחה כי העוונות נתהפכין לזכויות.  (ליקוטי הלכות , יורה דעה)

מה נוסיף ומה נדבר הנה תפילה לזכות להתקרב לצדיקי אמת , לקבל תוכחה בטעם טוב !