תקציר : פרשת השבוע משפטים מדבר ראש ישיבת ברסלב מאיר הרב ויזנפלד שליט"א, על תוכחה מה לא נכון לומר ואיך כן נכון וטוב לדבר אם רוצים לפעול רצון ומעשה אצל השני.., כי אף אחד לא אוהב שמעירים לו !! ולפעמים אם מעירים לאדם הוא עושה בדווקא הפוך !! אז מי שרוצה הדרכה ועיצה טובה על פי דרכו של רבינו נחמן מברסלב שיכנס לקרוא…
תוכחה | חינוך | פרשת השבוע משפטים.
(שמות כא-א) "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" פירש רבי סעדיה גאון "אשר תשים לפניהם" שתקרא לפניהם ותלמדם. ע"כ.
ואונקולוס תרגם "דתסדר קדמיהון".
והסיפורנו פירש שאין בהם עשה ולא תעשה כמו באזהרות הפרשה שלמעלה, אלא כשיקרה הצורך לשפוט, ישפטו בזה האופן.
אלא דקשה, שלפי רס"ג הוה ליה למימר "אשר תקרא לפניהם", או "אשר תלמד לפניהם", ולפי התרגום הל"ל "אשר תסדר לפניהם", ולפי הספורנו הל"ל "אשר תשפוט לפניהם" (בכול אופן קשה על כולם למה כתוב תשים).
ורש"י פירש "אשר תשים לפניהם" כשולחן הערוך, ומוכן לאכול לפני האדם. ע"כ.
ולפי דבריו אתי שפיר לשון שׂימה, דהיינו שתשים ותגיש לפניהם, כמו ששמים ומגישים אוכל לפני (אורח) הסועד, באופן שהכל זמין ומוכן לאכילה, דהיינו שתְלַמֵד באופן שהכל קליט ומובן, וקל להכיל.
ולפי דרכנו רמיז לן קרא על כמה וכמה אנשים, מהם ילדים, מהם בני נוער אפילו ממשפחות תורניות ובני תורה, מהם בעלי בתים, מהם צעירים וסתם אנשים הרחוקים מהתורה ודרכיה, ובודאי שהם רחוקים מעסק נועם התורה,
אשר הצד השוה שבהם, שכל אחד מסיבותיו הוא, אין להם חשק לפתוח ספר תורני ולעסוק בתורה, שאם תאמר להם במפורש "תפתח את הספר ותלמד" (וק"ו אם תנדנד כנודניק על כך), הדבר יפעל את ההיפך ממש, ויעשה להם סלידה, וחשק כפול רק לא לפתוח את הספר,
וכדרך העולם להגיב, כשרוצים לכפות עליהם לעשות דבר שהוא נגד רצונם, ועליהם הרמיז לן קרא "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", דהיינו כשתרצה שאחד מהרשימה הנ"ל, או כיוצא בהם יפתח ספר קדוש וילמד, הן ספר הלכה או גמרא, הן ספר משפטים והנהגות ישרות כספר מוסר וחסידות וכיוצא, אל תאמר לו ללמוד, או לפתוח הספר,
אלא פשוט שים את הספר לפניו, בהישג יד, באופן שיהא זמין לו ויגרה אותו, שלבד ירצה לפתוח את הספר.
כגון לשים את הספר בשידה שעל יד מיטתו או כל מקום אחר שמתאים שירצה להושיט לשם את היד.
ולכאלה אנשים מומלץ לשים ספר עם תמונות או ציורים, ולפחות שיהיה כזה דבר בכריכה של הספר או הקונטרס.
וכיוצא בזה, לפני שמדברים עם אחד מהנ"ל, צריך להתבונן לדבר איתו באופן שירצה לשמוע,
כי אם ידברו עמו דברי ביקורת, או אפילו ידמה לו שבאים להזכיר עוונותיו וחסרונו, אפילו יהיו דברים ברורים צודקים ואמיתיים – לא ירצה לשמוע, ולא יוכל להכיל את הדברים,
וכמ"ש חז"ל (ערכין טז:) תמה אני אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח, פירוש : לומר את הדברים באופן שבפועל יתקבלו דבריו, וכמו שהעיר רבינו הקדוש מ- ברסלב ז"ל (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ח-א) ואם רבי עקיבא אמר זאת בדורו, כל שכן בדור הזה של עכשיו, ע"כ.
וכמו שרואים בחוש בדור שלנו שאין כמעט בנמצא אדם שמוכן לקבל תוכחה. ובשפה המדוברת "ביקורת בונה",
כי אנשים ממוצעים, כששומעים ביקורת, נהיים מתוסכלים ובתוספת גאותם שחקים, אפילו שרואים עין בעין ויודעים שהביקורת אמיתית, לא רק שלא מוכנים לקבל, אלא גם להיפך, עושים דוקא ההפך, ולא משיגים כלום בתוכחתם.
ועצה לזה, שיחשוב באיזה אופן היה רוצה שיאירו את עיניו בטעותו (דהיינו דרך כבוד וקצת עקיף, ובנחת, כגון מי שגמר את העוגה / עוגיות, במטבח המשפחתי שלא ישאלו כקטיגור "מי חיסל את העוגה"?
אלא יאמרו בקול שָלֵו "כנראה שמישהו היה רעב מאד" ובזה יודה במעשה וגם יודה בטעות שעשה).
ויהי רצון שיהא לנו סייעתא דשמיא לומר מה שצריכים לומר, באופן שהדברים יתקבלו ברצון, ויביאו את התועלת הנירצֵת, כרצון ה'.
הפרשה פורסמה לרפואת העיניים של יורם בן ג'נין (שהניתוח יעבור בשלום ולברכה ורפואה שלימה).
ולעילוי נשמת דוד בן דוברו ובניהו כ"ט שבט. מיכאל בן פבל ט"ו בשבט התשע"ו ת.נ.צ.ב.ה.
קישור ל- פרשת השבוע.
בברכת התורה ולומדיה
ראש ישיבת ברסלב מאיר >> ברסלב
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד