תפילת תודה לאלוהים

תפילת תודה לאלוהים | אילו האדם הי' מפנה זמן בחיים ושם ליבו באמת על גודל וריבוי החסדים, וכמה יש להיות מכיר טובה לה', ע"י עשיית רצונו בחפץ לב ושמחה, אזי היינו עובדי ה' גדולים ועצומים רמי מעלה במעלות הרוחניות האמיתיות… אז תפנו זמן ותתבוננו על האמת ותאמרו מהלב תודה לאלוהים.

תפילת תודה לאלוהים

מובא בפרשת וישב (בראשית מ-כג) "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו".
והנה יש בפסוק זה כפל לשון "לא זכר – וישכחהו",
ופרש"י לא זכר – בו ביום (השיחרור) וישכחהו – לאחר זמן.
ורס"ג פי' שדבר אחד הוא, אלא דרך בני אדם והפסוקים לדבר כך, שבהדגישם דבר כופלים אותו במילים שונות
(כנלע"ד, דז"ל רס"ג, ולא זכר, וישכח שר המשקים את יוסף ולא זכרו ע"כ).
ורבי אברהם ז"ל פירש, ולא זכר – לא הזכירו בפה אל פרעה, וישכחהו – מן הלב. וכך פירש החזקוני.
והרשב"ם פי' לא זכר מיד, וישכחהו – זמן מרובה אחרי כן, והוא כעין פרש"י.

אגואיסטים

וגם אנחנו נסביר בדרכינו ולא זכר, כי טבע האדם להיות כפוי טובה גדול, ואגואיסט,
ודרך העולם שדברים חשובים לו שצריך לעשות, אכן הוא זוכר היטב ועושה ומבצע,
אבל דברים שלא כל כך חשובים לו, או בכלל לא חשובים לו – אין לו ענין לזכור, וק"ו דברים שלא רוצה לזכור,

וזהו "וישכחהו" היינו שאפילו כשלפעמים נזכר שר המשקים מבקשת יוסף, היה מסיח את הדעת ממנה,
וגם מכריח את עצמו לשכוח ולעבור מהר לנושאים אחרים, כי מה לו להטיב עם יהודון מארץ העיברים,
ועוד שקנא בו בראותו שהוא זריז ומוצלח ומוכשר, ומי יודע שמא אם יזכיר אותו לפרעה יעשהו פרעה שר יותר חשוב ממנו, שהרי יכולות וכשרונות וחן יש לו. ועל כן הי' משכיח את הדברים בכוח מהזיכרון ומהלב.

התורה מדברת אלינו ועלינו

והנה ידוע שהתורה לא כותבת סתם סיפורים ודברים מענינים,
ויש לומר שיש כאן לימוד גדול לכל אחד ואחד מאיתנו.

והבחינה הזאת של "לא זכר – וישכחהו", נמצאת אצל כל אחד ואחד,
שהרי השי"ת עושה עמנו יום יום מאות ואלפי חסדים, ומהם ניסים גלויים ונסתרים,
וכן אנחנו מזכירים דבר זה בתפילת העמידה וז"ל "ועל ניסיך ונפלאותיך, ערב ובוקר וצהריים", הרי שזו עובדא.
ואנו מפני החובה והנימוס מורחים את 'התודה' ויוצאים ידי חובה באמירה הנ"ל בתוך ברכת ההודאה (מודים),
בלי להתעמק מדי, ובלי לכוון ולחשוב מדי, על גודל החסדים והניסים שהשי"ת עושה עמנו בכל התחומים,

וכמה מסכנים ועלובים היינו ללא חסדי ה', בעצם החיים שמעניק לנו עם מאות חלקי ובחינות תפקוד הגוף,
(לב, כליות, ראות, מוח וריבוי תפקידיו, עיניים וכו' וכו' וכו' וכו'),
ופרנסה, (שכולל הרבה מאד פרטים ובחינות, ועל כל אחת ואחת בנפרד יש להודות)
ושלום ושקט ושלוה שכשישנם מי זוכר ושם לב עליהם, ואוי ואבוי כשחסרים, וכמה יש להודות על כך,
והרי לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה כמו השלום (כמ"ש חז"ל סוף מס' עוקצין).

לומר תודה סגולה להתעלות רוחנית

ואילו האדם הי' שם לב על גודל וריבוי החסדים, וכמה יש להיות מכיר טובה לה', על ידי עשיית רצונו בחפץ לב ושמחה, אזי היינו עובדי ה' גדולים ועצומים רמי מעלה במעלות הרוחניות האמיתיות.
והיינו דבוקים בו יתברך, שהרי בכל נשימה ונשימה אנחנו תלויים בו יתברך, וכל טוב שיש לנו, הכל ממנו,
והחסדים והניסים שה' עושה עמנו הם לאלפים ורבבות, והם תמידים ולא היינו מסוגלים להסתדר בלעדיהם אפילו שניה וחלק קטן מהשעה בלעדיהם.

ואיך נוכל לא לזכור את זה, ועוד יותר להשכיח כנ"ל את הדברים, פן זה יחייב אותנו הכרת טובה אמיתית,
ולהצמד יותר ויותר לרצון ה' (שזה נגד הרצונות והדימיונות של הגוף שהם היפך רצון ה', שהם התאות והמידות רעות והלא מתוקנות, ואשר ע"כ הגוף משתדל להשכיח את כל החסד והאמת שה' עושה עמנו)

וע"כ שומה עלינו להתנער ולהתחזק בהכרת הטוב לה' ולעבדו ביתר שאת, כדבעי.
שזה מחויב המציאות, אפי' על פי הכרת הטוב מינימלית, אפי' ע"פ שכל אנושי פשוט.

בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב מאיר
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט"א

תפילת הודיה לבורא עולם

תפילה לאלוהים

רוצים לומר תודה לאלהים

שלחו מכתבי תודה ובעזרת השם נשים אותם בכותל המערבי…