תאות ממון

תאות ממון :

וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁמִּקָּטָן וְעַד גָּדוֹל רֻבָּם אוֹבְדִים עוֹלָמָם עַל יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן…

וְהָעִקָּר עַל יְדֵי הַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד עַל יְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לְהִתְנַהֵג לְמַעְלָה מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ.

הַקְּטַנִּים וְהַנְּמוּכִים – הֵם חֲפֵצִים בְּמַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד שֶׁהֵם גְּבוֹהִים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה לְפִי פַּרְנָסָתוֹ.

וְהַבֵּינוֹנִים – חֲפֵצִים עוֹד בְּגָדִים יְקָרִים יוֹתֵר, וּשְׁאָר חֲפָצִים וּכְלֵי הַבַּיִת נָאִים.

וְהָעֲשִׁירִים – רוֹדְפִים אַחַר כְּלֵי כֶּסֶף וְתַכְשִׁיטִין וְכוּ', שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר.

כִּי יֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה מַרְבִּים הֶבֶל, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן וַחֲפָצִים יוֹתֵר מִתְרוֹמֵם לִבּוֹ יוֹתֵר עַד שֶׁמִּתְגָּאֶה בְּעָשְׁרוֹ כְּאִלּוּ כָּל הָעוֹלָם וְהַחֲפָצִים וְכוּ' הַכֹּל מַגִּיעַ לוֹ עַד שֶׁהַרְבֵּה אוֹבְדִים שְׁנֵי עוֹלָמוֹת עַל יְדֵי זֶה כַּיָּדוּעַ כָּל זֶה.

את העולם הרוחני – כי אין לו זמן לעסוק ברוחניות, ואת העולם הגשמי גם כן אובד, כי הוא עסוק בלרדוף ולקבץ עוד ממון להשיג הרצונות שלו, שהוא חושב שהוא חייב לחיות חיים טובים ומאושרים, ומאבד את הזמן ואת מייטב כוחותיו להשיג תאוותו וכשמשלימה ומשיגה היא כבר אינה מספקת אותו, וצומחת לה תאוה ומטרה חדשה וחוזר חלילה והזמן והחיים עפייםםםםם…

(רבי נתן – ליקוטי הלכות יו"ד הל' ערלה, ה, ז)