שמחת פורים – מצפים לישועה

שמחת פורים

שאנו שמחים בחסדו שאנו בטוחים
שגם עתה ישמע תפילתנו ויגאלנו מהרה

וזהו קריאתה [של המגילה] זהו הילולה,
כי עיקר ההלל של פורים הוא קריאת המגלה
שמפרסם תוקף הנס שגם בעת אריכת הגלות
בעת שנדמה שהש"י מסתיר פנים ממנו
[וזהו אצל כל אדם כל אחד עם הנסיונות שעוברים עליו בחיים] גם אז הש"י שומע תפילתינו [למרות שהישועה נראת רחוק – היא נרקמת לטובתינו, וזה חלק מהנסיון באמונה] כמו שהי' בימי מרדכי ואסתר שאז הי' בסוף הגלות
והרבה חשבו וטעו ונדמה להם שלא ישוב עוד הש"י אלינו ח"ו.

ומרדכי ואסתר התחזקו בתפילה גם אז עד שזכו לנסים
ואנו ממשיכין עלינו ההארה הגדולה הזאת בכל שנה ושנה להתחזק בתפילה תמיד
בכל ימי אריכת הגלות הזה שאע"פ שאכתי עבדי אחשורוש אנן ומלכות הרשעה מושלת עלינו כ"כ,
אעפ"כ אנו בטוחים בחסדו ומחזקים עצמינו להתפלל תמיד עד שיכמרו רחמיו עלינו.

וזה עיקר ההלל של פורים בחי' קריאתה זהו הלולא
כי זה עיקר ההארה שממשיכין בפורים שגם בעבדותנו באריכות הגלות
נתחזק בתפילה תמיד שזה עיקר מחיית קליפת עמלק ע"י תוקף גדולת מרדכי שמאיר עלינו אז כנ"ל:
(הלכה ה' בהלכות פריקה וטעינה הלכה ה אות כג)

מעלת הצדקה של פורים

עִקַּר הִתְגַּלּוּת אֱלקוּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא עַל-יְדֵי צְדָקָה.
וְעַל-כֵּן בְּפוּרִים, שֶׁאָז נִתְגַּלָּה אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָא,
עַל-כֵּן מַרְבִּין אָז בִּצְדָקָה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת
(פורים ה"ד אות ג).