תקציר: פרשת השבוע תזריע : ביום הדין ידונו את האדם על ה"שליטה עצמית" שהייתה לו, ואדם לא יוכל להתחמק בטענות "עבר עלי, הייתי בקטנות"… אמאל'ה אז מה עושים?
שליטה עצמית | פרשת תזריע
(ויקרא יב-ב. וכו') "אישה כי תזריע וילדה.. תביא.. לחטאת.. וכיפר עליה".
אמרו חז"ל (נדה לא:) שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי, מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן? אמר להן בשעה שכורעת ללדת, קופצת ונשבעת שלא תזדקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן. ע"ש.
ולכאורה יש להבין הרי כאנוסה היא, שהרי מרוב צער שהוא נורא ואיום ושום גבר אין לו באמת מושג בו ולא מתנסה בו, ובשבריר שניה של חוסר יישוב הדעת אמיתי, מתוך טירוף הדעת מרוב צער בלתי נסבל נשבעה ואמרה מה שנשבעה ואמרה.
והרי כשהמוחין חוזרים – מתחרטת וחוזרת בה, וא"כ כפרה למה?
אלא שמע מינה שהתורה דורשת מהאדם שליטה עצמית בכל המצבים, ואי אפשר להפטר בתירוצים למיניהם את השלילי ואת החטא והעוון, ועל כל כשלון יש מחיר.
ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, אדם עם עבר נקי, שבשניה של חוסר יישוב הדעת ירה ורצח מישהו, ומיד בשבריר השניה אחרי המעשה, קולט מה שעשה ומתחרט מאד, והרי שניה קודם לא הי' כלום ושניה אחר המעשה מתחרט מאד, וכל הפשע התבצע בשבריר שניה של חוסר יישוב הדעת, ולמה מענישים אותו קשות, ולמה 'רוצח מתועב' נקרא?!
אלא שהאדם מסוגל ומחוייב ליישב דעתו בכל מצב, ואחראי תמיד על מעשיו, ואם נכשל – יצטרך לשלם את המחיר.
והדבר מבואר היטב ובאריכות במסילת ישרים (פרק ד) שמבאר שם שבענין שכר ועונש ישנו עומק הדין (שדנים גם על דקויות קטנטנות) עד היכן מגיע, אשר באמת ראוי להזדעזע ולהתחרד תמיד, כי מי יעמוד ויזכה ביום הדין, ומי יצדק מעשיו לפני בוראו באשר מידת הדין מדקדקת על כל דבר קטן או גדול.
וכן אמרו רבותינו ז"ל (חגיגה ה:) על הפסוק (עמוס ב-יג) ומגיד לאדם מה שיחו – אפילו שיחה קלה (מעין ניבול פה, או רכילות בגרוש וכו') שבין איש לאשתו – מגידים לו ודנים אותו, בשעת הדין, עוד אמרו רז"ל (יבמות קכא:) עה"פ (תהלים נ-ג) וסביביו נשערה מאד – מלמד שהקב"ה מדקדק אפי' עם חסידיו הקרובים אליו, כחוט השערה.
וכמו שמצינו שהקב"ה דיקדק כחוט השערה עם אברהם אבינו על שאמר במה אדע? (בראשית טו-ח), אע"פ שכוונתו היתה "באיזה זכות", אמרו חז"ל (ב"ר מו) אמר לו הקב"ה חייך ידוע תדע כי גר יהי' זרעך וכו' (שם טו-יג), וכן הקב"ה הקפיד על יעקב, על שלא יתבטא יפה כלפי אשתו (שם ב"ר עא-ר), דוד המלך על שהתבטא (תהלים קיט-כד) זמירות היו לי חוקיך – נענש כמ"ש חז"ל (סוטה לה.),
וביום הדין כששוקלים העבירות, כך עולות בכף המאזניים עבירות הקלות כמו שעולות שם החמורות, כי לא ישכיחו החמורות את הקלות, ולא יעלים הדיין עינו מהם כלל, כאשר לא יעלים עין מהחמורות, אלא על כולם ישים לב בהשוואה אחת, ללא הבדל, וללא ויתור וכמ"ש (קהלת יב-יד) כי את כל המעשה (המעשים) – האלקים יביא במשפט, כי כמו שאין הקב"ה מניח מלשכוח שום מעשה טוב, אפילו קטנטן, כך במעשים הלא ראויים.
וכל האומר הקב"ה וותרן (ומוותר וסולח. בפרט על "זוטות") – אמרו חז"ל (ב"ק נ:) יוותרו מעוהי – אלא שבכל זאת ישנה מידת הרחמים המאפשרת לאדם לחזור בתשובה ועל ידה עקירת המחשבה והרצון הלא ראויים – נחשבים לפני ה' כעקירת המעשה, ומה שעשה והתחרט לפני ה' וכו' הוה כאילו לא היה.
ויהי רצון שנזכה תמיד ליישוב הדעת ולשליטה עצמית ולחזור בתשובה שלימה לפניו .
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
- סגולה ליישוב הדעת
- תפילת חבקוק הנביא | סגולה לישוב הדעת ולהנצל מבלבולים
- תזהרו לא לאבד חיי נצח | מה התכלית ?
תרומות לישיבה יתקבלו בברכה – 050-4161022
-
-
-
-
-
-
-
-
