שלות הנפש

(במדבר ו, כז) "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"

כי כמעט כל אדם אשר בעולם , אין לו מנוחה של ממש ושלות הנפש קבועה (אם בכלל), אלא להיפך הרבה ספיקות מכרסמים במוחו, האם לעשות כך או כך או אולי להמנע, וזה רודף אותו פלוני וזה פלוני, והרבה פעמים נקלעים למצבים ממש לא נעימים, ולא יודעים איך לצאת מהם, והרבה דאגות יש לכל אחד, זה בעניני ממון ופרנסה וחובות, וסיבוכי ממון, וזה בעניני בריאות, וזה ביחסים עם קרוביו (ואפילו עם אנשי ביתו, בבחי' (מיכה ז, ו) אויבי איש אנשי ביתו, וכמו שרואים בחוש, אצל הרבה אנשים, שאין לו יחסים טובים לא עם אשתו ולא עם בניו ובנותיו) וזה ביחסיו עם שכניו, ואפילו עם מכריו וידידיו, וזה בעניני בטחון (על כל סוגיו ובחינותיו, כולל פחד מהגוים הנוגעים לו ולציבור, ולכלל ישראל בכמה אופנים.

והרבה דאגות וכאבי ראש קשורים מענין לענין באותו ענין הידוע, ושמו קנאה, וכמ"ש החכם מכל אדם (קהלת ד, ד)וראיתי אני את כל עמל, ואת כל כשרון המעשה, כי היא קנאת איש מרעהו, גם זה הבל, ורעות רוח. וכתיב (משלי יד, ל) ורקב עצמות קנאה, וכתיב (שה"ש ח, ו) קשה כשאול קנאה.

וכן בעניני התאות, המשחיתות את האדם וכל חלק טוב שבו, ומאבדות חיי אדם מעולם הזה ומעולם הבא, בבחינת (תהלים קיב-י) תאות רשעים – תאבד.

והדבר נוגע גם במידות וכמ"ש (משלי כא, כה) תאות עצל תמיתנו, ורוב העולם רוב חייהם מסביב לתאותיהם, והבעיות הרבות והחמורות וההסתבכויות האינסופיות הנובעות מהם, ונוסף גם הוא, בעיית ה"כבוד", שהאדם כל כך משתוקק אליו, ויש המוכן לסכן את נפשו ונצחיותו עבורו, ויש המוכן להשקיע הון רב למענו, ויש שנטרף דעתו עליו כשפוגעים בכבודו המדומה עד שמוכן לעשות כל דבר לנקום ולרדוף במי שפגע בכבודו, ושום דבר לא יעצור בעדו. וכל זה כלול במה שאמרו חז"ל (אבות ד-כא ) הקנאה והתאוה והכבוד, מוציאים את האדם מן העולם.

הכלל שאין האדם שרוי בשלום פנימי וחיצוני, וזה בחינת (תהלים לח, ד) אין שלום בעצמי מפני חטאתי. הן אם נפרש 'חטאתי' כפשוטו, הן אם נפרשהו על חסרונותיו, בבחינת (מ"א א, כא) והייתי אני ובני שלמה חטאים.

ולהשיג את השלום הנ"ל המיוחל, אין עצה ואין תבונה, כ"א להגיע לכתובת הנכונה שהכל תלוי בו, דהיינו למצוא חן בעיני השי"ת, באופן שה' ישא לו פניו המאירות, פנים שוחקות פנים צהובות (כדאיתא בספרי והו"ד ברש"י) פני השגחתו הטובה עליו, באופן שבודאי ה' לא יסתיר פניו ממנו, שזה בחי' "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" דהיינו מתי ה' ישים לך שלום, כשתהי' ראוי שישא ה' פניו אליך.

וכבר מבואר בדברינו במקום אחר, אשר לא כל פרוטקציה פסולה, ואדרבא ישנה פרוטקציה דקדושה בבחי' ישא ה' פניו אליך, שאדם ראוי לה והרוויח אותה ביושר ע"י מעשיו הטובים, וכמ"ש חז"ל (ברכות כ:) וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה (דברים ח-י) ואכלת ושבעת וברכת, והם מדקדקים על עצמם, עד כזית עד כביצה.

ויהי רצון שה' ירחם עלינו ויקבל צלותינו ובעותינו.

בברכת התורה וכטו"ס

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד