יורד שלג? איזה כיף! תפילה לשלג כנסו לניקויי וטהרת הנשמה

יורד שלג? איזה כיף! כנסו לומר תפילה לשלג זמן לניקויי עונוות וטהרת הנשמה.

דבר ראשון אומרים : תודה השם – שיש לנו בית חם ונעים !!
תפילה לשלג תמצאו בהמשך…
כולם יודעים שיש גיהינום של אש ! לבנתיים – ידעתם שיש גיהינום של שלג ?
במיוחד למי שלא מתחזק בשמחה בעבודת השם ?

כנסו תקראו בתקווה שלא תקפאו מפחדדדד….

לבנתיים ברכה לחורף חם בריא בלב בבית ועם הילדים..,

 שנזכה שיומתקו מעלינו הדינים ונזכה להתחיל דף חדש – ברוחניות וגשמיות – כשלג !!!

שלג, יואווו איזה כיף… כולם (לפחות הילדים) נהנים ושמחים !

אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ (ישעיה פרק א) 

אומר הנביא לעם ישראל – אהובים חביבים לפני ה', מדוע ולמה תדאגו ותיראו לשוב אל ה',

הלא גם אם יהיו חטאיכם צבועים ואדומים כחוט השני, מה בכך הלא כשלג [לבן וטהור משמח ומאיר] ילבינו ?!

רחצו והזכו, כדי שיתכבסו הכתמים וטהרתם מכל חטאתיכם !

בואו נהייה חברים בפייסבוק – התחברו – BRESLEVMEIR

תפילה לשלג

מליקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב

"נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים". נוראות הפלא למען שמך, ועזרני והושיעני שאזכה בחיי מעתה לתקן תיקון הברית בשלמות (שהוא עיקר העוון והחטא). ואזכה להרים ולעורר את הדעת דקדושה, ולהמשיך לבנונית דקדושה מהדעת הקדוש, לתקן פגם כל הדמים של כל השס"ה גידין, שהם כנגד שס"ה לאוין שבתורה.

ותזכני לתקן פגם כל הכתמים של הבגדים שלא שמרתי אותם עד הנה (הסוד של הליכלוך והכתמים ובלאי של הבגדים – הן הבגדים הגשמיים, הן הבגדים הרוחניים של הנשמה – הכל נמשך מחוסר הדעת לחץ עצבות ומרה שחורה, הגורמים לעוונות ופגמים וריחוק מהשם ית'..,). ותמחל ותסלח לי על כל הפגמים האלה. ותעזרני מעתה ותשמרני ותצילני מכל חטא ועון ומכשול. ותעזרני מעתה לשמר את הבגדים והלבושים שלי לכבדן ולהחזיקן בנקיות. ותזכני שלא ימצא על כל בגדי ולבושי שום כתם ושום לכלוך ורבב כלל. ותגן בעדי, ותשמרני אותי ואת בגדי תמיד. ויהיו גופי ונפשי ובגדי ולבושי כולם נקיים וטהורים וקדושים תמיד מעתה ועד עולם.

ותמשיך ברחמיך מים חיים ממקור החיים, ויהיה נמשך "באר מים חיים ונוזלים מן לבנון" מן לבונא דמוחא קדישא, ושם תטהר את השכינה מנדתה, ותעלה אותה מגלותה, ותשיב אל דודה באהבה ואחוה ורעות. וברחמיך הרבים תמשיך ותזרוק עלינו מים טהורים האלה. ותטהר אותנו ואת בגדינו מכל טומאותינו.

ותקים בנו מקרא שכתוב: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם".

ותלבין חטאינו כשלג וכצמר, כמו שכתוב: "לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע כצמר יהיו".

ונזכה לקיים מקרא שכתוב: "בכל עת יהיו בגדיך לבנים, ושמן על ראשך אל יחסר":

הידעת שיש גיהינום של אש וגיהינום של שלג?

ליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב, הלכות בשר וחלב הל' ה אות כט

מכירים את הרגעים האלו שאין כוח נסיתם וניסיתם ולא הולך גשמית ורוחנית, אין חשק אין רצון להתאמץ בתפילה לימוד או שאר מצוות.., עצלות, ישנונים כמו דוב בחורף – "פשוט עזבו אותי, לא באלי", ואם כבר עושים משהו זה בלי חשק רק לצאת ידי חובה [שזה גם טוב] אבל… אז דעו לכם אומר רבי נתן מברסלב, כי יש גיהינום למי שלא מתחזק ובשמחה בעבודת השם !! 

זֶה עִנְיַן מַה שֶּׁכָּתוּב עַל פָּסוּק "לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג, כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים", שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ'.

בְּחִינַת מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל, 'כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים', אַל תִּקְרִי "שָׁנִים", אֶלָּא "שְׁנַיִם", שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה מְלֻבָּשִׁים בְּכֶפֶל, נָתוֹן תִּתֵּן, הַעֲנֵק תַּעֲנִיק, פָּתוֹחַ תִּפְתַּח, כָּל אֵלּוּ מַצִּילִין אוֹתוֹ מִשֶּׁלֶג גֵּיהִנּוֹם. עַד כָּאן לְשׁוֹן רַשִׁ"י. וזה הַיְנוּ בְּחִינַת עַזּוּת וְעַקְשָׁנוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִיר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה [רבינו רבי נחמן מבסלב].

וְאָמַר, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה', כַּמּוּבָא בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. וְזֶה הָעִנְיַן שֶׁל הָעַקְשָׁנוּת הוּא הִתְחַזְּקוּת נִפְלָא לִבְלִי לִפֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִכַּמָּה כְּשֵׁרִים, שֶׁעִקַּר הִתְחַזְּקוּתָם הָיָה עַל יְדֵי זֶה..,

הַיְנוּ שֶׁכָּל קִיּוּם הַתּוֹרָה תָּלוּי בָּזֶה שֶׁיִּתְחַזֵּק לְשַׁנּוֹת וְלִכְפֹּל כָּל עֻבְדָּא טוֹבָה, אוֹ לִמּוּד הַתּוֹרָה וְכוּ' שֶׁהִתְחִיל לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ שֶׁיִּתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם לַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֲפִלּוּ אֶלֶף פְּעָמִים [בין אם מצליח בעבודתו או שענו לתפילתו או לא – ימשיך ויעשה את שלו], אֲפִלּוּ אִם עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר,

כִּי זֶה עִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה', לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה אֲפִלּוּ אֲלָפִים פְּעָמִים! וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם חֲלִישׁוּת הַדַּעַת שֶׁהַבַּעַל דָּבָר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַלֵּיצָנִים וְכוּ' מַחֲלִישִׁין דַּעְתּו..ֹ, רַק לַעֲשׂוֹת [את שלו] וְלַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת הַדָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה אֲפִלּוּ אֶלֶף פְּעָמִים,

בִּבְחִינַת כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים, נָתוֹן תִּתֵּן, פָּתוֹחַ תִּפְתַּח, וְלֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא עַל כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה יָצָא; שֶׁצְּרִיכִין לִכְפֹּל הַדְּבָרִים שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי מִעוּט רַבִּים שְׁנַיִם, וְעַל – כֵּן שְׁנַיִם מְרַמְּזִין עַל רִבּוּי בְּלִי שִׁעוּר. וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל פָּסוּק זֶה נָתוֹן תִּתֵּן, אֲפִלּוּ אֶלֶף פְּעָמִים. וְכֵן בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג, הַיְנוּ הַגֵּיהִנּוֹם שֶׁל שֶׁלֶג, כִּי יֵשׁ גֵּיהִנּוֹם שֶׁל אֵשׁ וְגֵיהִנּוֹם שֶׁל שֶׁלֶג, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַיְנוּ גֵּיהִנּוֹם שֶׁל אֵשׁ מַגִּיעַ עַל שֶׁנִּתְחַמֵּם לִדְבַר עֲבֵרָה [תאוות ניאוף , כעס וכדו'], רַחֲמָנָא לִצְלָן, כַּמּוּבָא.

אֲבָל גֵּיהִנּוֹם שֶׁל שֶׁלֶג הוּא עַל חֲלִישׁוּתוֹ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא לוֹ הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה, כִּי הַכֹּל מְלֵאִים חֲרָטוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֲבָל עַל פִּי רֹב עִקַּר עִכּוּבוֹ מִתְּשׁוּבָה, הוּא מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַדַּעַת, שֶׁ'נִּדְמֶה לוֹ' שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ עוֹד תְּשׁוּבָה לְרִבּוּי עֲווֹנוֹתָיו הָעֲצוּמִים מְאֹד.

וּבִפְרָט אוֹתָן שֶׁהִתְחִילוּ כְּבָר לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתָם לְהַתְחִיל לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, וְעָסְקוּ בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת אֵיזֶה זְמַן זְמַנִּים וְאַחַר כָּךְ נָפְלוּ מִזֶּה, הָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַדַּעַת, מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁכְּבָר לָמַד תּוֹרָה וְעָשָֹה כַּמָּה מִצְווֹת וְכוּ'. וְאַף עַל פִּי כֵן הִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע כָּל כָּךְ כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל זֶה הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ.

וּמִי שֶׁנִּשְׁאָר בָּזֶה, חַס וְשָׁלוֹם, וּמַנִּיחַ לִפֹּל עַצְמוֹ עַל יְדֵי הֲסָתוֹת וְרַעְיוֹנִים שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה, הוּא נִדּוֹן עַל זֶה בְּגֵיהִנּוֹם שֶׁל שֶׁלֶג, שֶׁהוּא קְרִירוּת עָצוּם וָמַר – שֶׁהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּי עַל שֶׁנִּתְקָרֵר אַחַר כָּךְ [אחרי שנכשל בתאות או מידות רעות, התקרר משמחה והתלהבות בלימוד התורה ועשיית המצוות] עַל יְדֵי חֲלִישׁוּת הַנַּ"ל, עַל כֵּן נִדּוֹן בִּקְרִירוּת שֶׁל שֶׁלֶג שֶׁל גֵּיהִנּוֹם.

שלג
Image by annca from Pixabay

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁיֵּשׁ שֶׁדָּנִים אוֹתָן בְּגֵיהִנּוֹם חֶצְיוֹ שֶׁל אֵשׁ וְחֶצְיוֹ שֶׁל שֶׁלֶג, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ עַל חִמּוּם הָעֲבֵרָה בְּגֵיהִנּוֹם שֶׁל אֵשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל שֶׁנִּתְקָרֵר עַל-יְדֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְלֹא הִתְחַזֵּק בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל דָּנִין אוֹתוֹ בְּגֵיהִנּוֹם שֶׁל שֶׁלֶג וּקְרִירוּת כַּנַּ"ל:

וְעַתָּה מְחֻבָּר יָפֶה הַפָּסוּק הַנַּ"ל, "לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג", שֶׁהוּא בְּחִינַת קְרִירוּת, "כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים", בְּחִינַת שְׁנַיִם, בְּחִינַת כֶּפֶל נָתוֹן תִּתֵּן, אֲפִלּוּ אֶלֶף פְּעָמִים.

וְכֵן בְּכָל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְחַזְּקוּת עַל-יְדֵי עַקְשָׁנוּת עָצוּם לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, רַק לְהִתְחַזֵּק לְקַיֵּם וְלַחֲזֹר וּלְקַיֵּם לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לַחֲטֹף בְּזֶה הַצֵּל עוֹבֵר כָּל חַיָּיו, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה.

וְעַל יְדֵי זֶה, 'לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג', שֶׁהוּא קְרִירוּת, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לְקָרֵר עַצְמוֹ מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת עַל יְדֵי חֲלִישׁוּת וּקְרִירוּת שֶׁהִפִּיל הַבַּעַל דָּבָר בְּדַעְתּוֹ, רַק הִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם, לַחֲטֹף אֵיזֶה טוֹב וְלַחֲזֹר וְלַחֲטֹף, בִּבְחִינַת כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג וְכַנַּ"ל:

וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּנֶּחָמוֹת שֶׁל יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא (סִימָן מב, מג), שֶׁמְּחַזְּקָם מְאֹד לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ אַחַר כָּל מַה שֶּׁעָשׂוּ, "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאֲדִיר", הַיְנוּ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הִרְבָּה לְיִשְֹרָאֵל תּוֹרָה וּמִצְווֹת כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַזַ"ל עַל פָּסוּק זֶה, כְּדֵי לְזַכּוֹתָם לָנֶצַח עַל יְדֵי זֶה, כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁהוּא יוּכַל לַחֲטֹף תָּמִיד אֵיזֶה טוֹב תּוֹרָה וּמִצְווֹת וְכוּ' !!

וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר; וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי וְכוּ' (יְשַׁעְיָה מב, כב), וְאַחַר כָּךְ מְחַזְּקָם וְאוֹמֵר, "כִּי תַּעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וְכוּ' כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִּכָּוֶה וְכוּ'", הַיְנוּ שֶׁתִּנָּצֵל מִגֵּיהִנּוֹם שֶׁל אֵשׁ וּמִמַּיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲמִימוּת וּקְרִירוּת כַּנַּ"ל. וְהַכֹּל עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת הַנַּ"ל הַמְרֻמָּז בַּפָּסוּק, "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאֲדִיר". וְכַנַּ"ל:

יהי' רצון שנתחזק תמיד להתלהב ולהתחמם באש התורה למצוות ומעשים טובים, ונקרר את הלב והרצונות מתאות והבלי העולם הזה המקררים את לבנו מאור ורגש רוחני !

Exit mobile version