שיחות הר"ן לצפייה | אם השם יעשה לך נס אז תתחיל להאמין?
לצפייה שיחות הר"ן לב – אם השם יעשה לך נס אז תתחיל להאמין? (ספרי ברסלב) שיחות הר"ן לב
תוכן השיעור – שיחות הר״ן לב
צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה וְלִבְלִי לִכְנֹס בַּחֲקִירוֹת כְּלָל, וְלִבְלִי לְעַיֵּן כְּלָל בִּסְפָרִים שֶׁל מְחַקְּרִים, רַק לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל.
וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לָנוּ שֶׁהַהֲמוֹן עַם הֵם רְחוֹקִים מֵחֲקִירוֹת וְאֵינָם מְחַקְּרִים כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן בֶּאֱמֶת כֻּלָּם הֵם מְעֹרָבִים בַּחֲקִירוֹת. כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ חֲקִירוֹת וַאֲפִלּוּ קְטַנִּים בָּאִים עַל מַחֲשַׁבְתָּם חֲקִירוֹת וּבִלְבּוּלִים.
אֲבָל בֶּאֱמֶת צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִזָּהֵר מְאֹד לְהַרְחִיק הַחֲקִירוֹת מִלִּבּוֹ וּלְהַשְׁלִיכָם מִלִּבּוֹ לְגַמְרֵי לִבְלִי לִהְיוֹת ח"ו שׁוּם חַקְרָן כְּלָל, רַק לְהַאֲמִין בַּה' וּבְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל. כִּי כְּבָר זָכִינוּ לְקַבֵּל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, וּכְבָר הָיָה לָנוּ צַדִּיקִים רַבִּים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וְרָאוּי לָנוּ לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת, וְלֵילֵךְ בְּעִקְּבוֹתָם לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת וּלְקַיֵּם תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו כַּאֲשֶׁר מָסְרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים.
וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת יָכוֹל לִזְכּוֹת שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּבוֹא לִבְחִינַת "רָצוֹן", שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵחָכְמָה.
כִּי בֶּאֱמֶת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא לְמַעְלָה מֵאֱמוּנָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ צְרִיכִים לִבְלִי לֵילֵךְ בְּחָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד, כִּי אֱמוּנָה הוּא דָּבָר חָזָק מְאֹד, וַאֲזַי כְּשֶׁהוֹלֵךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת אֲזַי זוֹכֶה לָבוֹא לִבְחִינַת רָצוֹן שֶׁהוּא לְמַעְלָה אֲפִלּוּ מֵחָכְמָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רָצוֹן מֻפְלָג חָזָק מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ מְאֹד עַד שֶׁלֹּא יֵדַע מַה לַּעֲשׂוֹת כְּלָל מִגֹּדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת. וְיִצְעַק וְכוּ'.
אַךְ יֵשׁ חַקְרָן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ לֵב בְּנֵי אָדָם. דְּהַיְנוּ הַבַּעַל דָּבָר שֶׁהוּא מַכְנִיס חֲקִירוֹת בְּלֵב הָאָדָם וּצְרִיכִין לְהַכְנִיעוֹ וּלְגָרְשׁוֹ, לְגָרֵשׁ מִלִּבּוֹ כָּל הַחֲקִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה כַּנַּ"ל.
וְדַע, כִּי יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵם מַכְנִיסִים כְּפִירוֹת בְּאָדָם. וְיֵשׁ שֶׁבָּאִים עֲלֵיהֶם מַחֲשָׁבוֹת עַל הָאֱמוּנָה מֵחֲמַת שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי. וְיֵשׁ שֶׁהוֹסִיפוּ עַל זֶה מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים שֶׁעָשׂוּ בְּעַצְמָם, כִּי יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵם מַזִּיקִים וּפוֹגְמִים אֶת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל.
וְלָזֶה צְרִיכִין בּוּשָׁה וְלֵב נִשְׁבָּר, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲקִירוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ ח"ו, רָאוּי לוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד עַל אֲשֶׁר נוֹלַד בְּגַשְׁמִיּוּת כָּזֶה אוֹ שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ שֶׁבָּא לָזֶה שֶׁיָּבוֹאוּ לוֹ מַחֲשָׁבוֹת כְּנֶגֶד אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, "וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת כָּל הָאָרֶץ" (בַּמִּדְבָּר י"ד־כא) כִּי "מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (יְשַׁעְיָה ו־ג). וְעָלָיו בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת ח"ו לְגָרְשׁוֹ וּלְעָקְרוֹ ח"ו מֵאֱלֹקִים חַיִּים אֲשֶׁר הוּא חֵי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה שְׁמוֹ.
וְאֵין צָרִיךְ לְבָאֵר גֹּדֶל הַבּוּשָׁה שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כְּשֶׁבָּאִים עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ ח"ו. וְעַל־יְדֵי בּוּשָׁה וְלֵב נִשְׁבָּר, עַל יְדֵי זֶה מְגָרֵשׁ וּמְשַׁבֵּר הַחֲקִירוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַנַּ"ל.
וּבֶאֱמֶת אֱמוּנָה הוּא עִנְיָן חָזָק מְאֹד, וְחַיָּיו חֲזָקִים מְאֹד עַל־יְדֵי אֱמוּנָה.
כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִים עָלָיו יִסּוּרִים ח"ו, אֲזַי יוּכַל לְנַחֵם עַצְמוֹ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ – כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ, וְהַיִּסּוּרִים הֵם לוֹ לְטוֹבָה וּלְכַפָּרָה וּבַסּוֹף יֵיטִיב לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא.
אֲבָל מְחַקֵּר שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה, אֵין לוֹ לְמִי לִפְנוֹת וְאֵין לוֹ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ. (וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין דְּבָרִים אֵלּוּ מֵאֵלָיו וְיָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בִּכְתָב).
וְהַכְּלָל: שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל. וּבָזֶה יִהְיֶה חָזָק לְעוֹלָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וּלְעוֹלָם לֹא יִמֹּט – אַשְׁרֵי לוֹ.
גַּם זֹאת צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמוֹת כְּשֵׁרוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ בְּכַשְׁרוּת וְגַם לֹא קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁאֵין בָּאִים עֲלֵיהֶם כְּלָל מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים בִּפְנֵיהֶם מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ לֹא אִכְפַּת לָהֶם כְּלָל וְאֵינוֹ מְבַלְבֵּל דַּעְתָּם כְּלָל. וְזֶה דּוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁמְּדַבְּרִים מִתַּאֲוָה הַיָּדוּעַ בִּפְנֵי סָרִיס, שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ מְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ כְּלָל, כֵּן אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַנַּ"ל אֵינָם שׁוֹמְעִים כְּלָל וְאֵינוֹ נִכְנָס בְּאָזְנֵיהֶם כְּלָל עִנְיְנֵי חֲקִירוֹת וּבִלְבּוּלִים הַנַּ"ל.
וּבֶאֱמֶת הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֲקִירוֹת שֶׁל הַהֲמוֹן עַם, הֵם שְׁטוּתִים גְּדוֹלִים וְאֵינָם קֻשְׁיוֹת כְּלָל. וְיֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהוֹלְכִים עִם אֵיזֶה קֻשְׁיָא זְמַן רַב, וּבֶאֱמֶת הַקֻּשְׁיָא שֶׁלּוֹ הוּא תֵּרוּץ, רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת – נִדְמֶה לוֹ לְקֻשְׁיָא.
כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הַתִּינוֹק, שֶׁנִּשְׁבַּר הַזְּכוּכִית שֶׁל הַחַלּוֹן וְלָקְחוּ הַזְּכוּכִית הַשֵּׁנִי שֶׁאֶצְלוֹ וּקְבָעוּהָ כָּאן וְאִם־כֵּן יִפְרַח הַצִּפּוֹר דֶּרֶךְ הֶחָלָל הַזֶּה שֶׁל זְכוּכִית הַשֵּׁנִי?! וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הַתִּינוֹק כָּךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹלְלִין לוֹ הַתֵּרוּץ עִם הַקֻּשְׁיָא בְּיַחַד אֲזַי נִדְמֶה לוֹ לְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב כְּלָל, כִּי נִדְמֶה לוֹ לְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל שְׁטוּת, כִּי אַדְּרַבָּא, הַקֻּשְׁיָא – שֶׁיִּפְרַח הַצִּפּוֹר הוּא תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁטוּת. כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לוֹקְחִין בִּשְׁבִיל זֶה הַזְּכוּכִית הַשֵּׁנִי לִסְתֹּם, כִּי יִפְרַח דֶּרֶךְ שָׁם. רַק הַתִּינוֹק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הֲבָנָתוֹ אֵינוֹ מֵבִין שֶׁכּוֹלְלִין לוֹ הַקֻּשְׁיָא עִם הַתֵּרוּץ בְּיַחַד וְנִדְמָה לוֹ לְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה.
כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּכְנָס בְּלִבָּם קֻשְׁיוֹת שֶׁל שְׁטוּת כָּאֵלּוּ, שֶׁבֶּאֱמֶת זֹאת הַקֻּשְׁיָא הוּא תֵּרוּץ, אַךְ מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הֲבָנָתוֹ נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה וְהָבֵן הֵיטֵב. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְסַלֵּק מִדַּעְתּוֹ וְלִבְרֹחַ מִקֻּשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת וּשְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים רַק לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה לְבַד כַּנַּ"ל.