שטות גדול
שְׁטוּת גָּדוֹל
וְתֵדַע, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל רב הָעוֹלָם, שֶׁהוּא עֲכִירַת הַדָּמִים, הוּא שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן וְסִכְלוּת גָּדוֹל, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ (סוֹטָה ג) : 'אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת'.
כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ רוּחַ שְׁטוּת שֶׁל עֲבֵרָה, שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא רוּחַ שְׁטוּת. אַךְ זֶה הָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁל רב הָעוֹלָם, הוּא שְׁטוּת מַמָּשׁ, אֱוִיל פֶּתִי וּמְשֻׁגָּע.
וַהֲלא תִּרְאֶה, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה-זָרָה, וְיֵשׁ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בָּא לְנֶגְדּוֹ דְּמוּת עֲבוֹדָה-זָרָה.
וְאַף שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, אַף-עַל-פִּי-כֵן מִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאד, וּמִצְטַיֵּר וְעוֹמֵד לְפָנָיו זֶה הַדְּמוּת, וְקָשֶׁה לוֹ מְאד לְהַעֲבִיר זאת מִדִּמְיוֹנוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ.
וְעַתָּה רְאֵה, הֲיֵשׁ לְךָ שְׁטוּת גָּדוֹל וְשִׁגָּעוֹן יוֹתֵר מִזֶּה
(ליקו"מ עב)
