פרשת שופטים

לכבוד… אחדשה"ט!

בעזרת השי"ת אכתוב לך כמה פנינים הקשורים לפ' השבוע.

לדון לכף זכות כל יהודי

(דברים טז, יח יט) "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" וכו' "ושפטו את העם משפט צדק". "לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תקח שוחד".

ולכאורה השינוי סגנון צריך ביאור, כי התחיל הפסוק לתת הוראות לשופטים בלשון רבים (ושפטו את העם משפט צדק), ומיד בהמשך ממשיך לתת הוראות לשופטים בלשון יחיד (לא תטה משפט, לא תכיר פנים, ולא תקח שוחד). ויש לומר דקרמיז לן קרא, שאם אתה רוצה שאחרים ישפטו אותך ביושר משפט צדק (הן דיינים, הן סתם אנשים שאתה בא אתם במשא ומתן, או שכנים וחברים) אתה בעצמך תשפוט אחרים ביושר ובצדק, כי הרי כל אדם הוא כל הזמן שופט קטן ודן כל הזמן אחרים, ומצדיק את זה, ומרשיע את זה, ואפילו בריב לא לו דרך האדם לשפוט, ולפעמים מתערב בפועל, ולפעמים רק משמיע ברבים דעתו, ולפעמים חושב בלבו ופוסק ומצדיק ומרשיע לפי דעתו, ןלפי רצונו ונגיעותיו, ועל זה קאמר נקרא (לכל יהודי) אתה לא תטה משפט לפי נגיעותיך והאינטרסים שלך ולא תכיר פנים לידידך וקרוביך וכו', ועל ידי שתתנהג ביושר ובצדק עם אחרים כך העולם יתנהג עִמך, כי זה כלל גדול בתורה (מגילה יב:)  במידה שהאדם מודד כך מודדים לו, כי הקב"ה מתנהג עם האדם מידה כנגד מידה (שבת קה:) וכל אדם כשמתנהגים עמו שלא ביושר ושלא כהוגן צריך לחשוב על מה זאת עשה אלקים לנו (בראשית מב, כח), וצריך לפשפש במעשיו, עם מי הוא לא התנהג ומתנהג כהוגן, כי לא דבר רֵיק הוא.

כי התנהגות אחרים כלפיו היא אינדיקציה ומדד טוב להבין באמת איך הוא מתנהג עם אחרים.

ואע"פ שהאדם משוחד ואוהב מאד את עצמו ודן את עצמו ביותר לכף זכות וחושב את עצמו צדיק וישר, בעל חוש צדק מפותח, מ"מ המציאות הטופחת על פניו, ע"י שמקבל בזיונות מאחרים, או התנהגות לא הולמת כלפיו, או בלשון ציורית 'בעיטה', זה מסתמא אומר משהו ויותר ממשהו על מעשי עצמו כלפי אחרים, וכנ"ל.

והנה הרבה פעמים הדבר קשור עם אותו אדם בעצמו (אם הוא מכיר אותו), כי כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם (משלי כז, יט), וצריך להתחיל לבדוק התיחסותו אליו (או לקרוביו וידידיו), אבל באמת אפילו אינו מכיר אותו כלל גם כן צריך להתבונן במעשיו, לפי הכלל של מידה כנגד מידה.

ומידה כזאת היא מדרכי רחמנותו יתברך, כדי שהאדם ייטיב מעשיו, וידע ביתר קלות איפה הקילקול והחטא, ואיפה צריך לתקן, כי במה שפגם יתקן, כי כן דרך התשובה, וכל הנאמר כאן, נאמר בהקשר לתשובה של האדם כלפי עצמו, ששם צריך האדם להעביר תשומת לבו כשמביישים אותו או מתנהגים אתו שלא ביושר, וצריך לחשוב כנ"ל.

על מה זאת עשה אלקים לנו (שם), וכנ"ל, אבל במה שנוגע לאחרים – לא צריך להכניס את אפו. ולומר אם קרה לו ככה כנראה שמגיע לו על מעשיו, כי זה בעצמו להיות שופט היכן שלא צריך ולא התבקש, ויוכל לעוות המשפט, וגם יעלה לו.

ובודאי שצריך לדון לכף זכות כל יהודי (ולפי הכללים).

 בברכת התורה וכטו"ס

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד