שבת קודש 2
כְּבוֹד שַׁבָּת הוּא הַשִּׂמְחָה וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאד מְאד לִהְיוֹת אַךְ שָמֵחַ וְטוֹב-לֵב בְּשַׁבָּת,
כִּי מַעֲלוֹת וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאד, כַּמְבאָר בְּכָל הַסְּפָרִים, וּבִפְרָט בְּ'רֵאשִׁית חָכְמָה', בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ.
וְרָאוּי לִלְמד שָׁם, וְלָשִים לִבּוֹ הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּעצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִמְחָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה,
כִּי עִקַּר מִצְוַת כִּבּוּד שַׁבַּת-קדֶשׁ הִיא הַשִּׂמְחָה, לִהְיוֹת שָמֵחַ מְאד בְּשַׁבַּת-קדֶשׁ,
וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל בְּשַׁבָּת,
וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַעֲנוּג הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיּוּכַל…
כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הוּא כֻּלּוֹ קדֶשׁ, כֻּלּוֹ רוּחָנִיּוּת, כֻּלּוֹ אֱלָהוּת, וְעוֹלֶה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מִן אֲכִילַת ימי החול.
אַשְׁרֵי הַמִּשְׁתַּדֵּל לִשְמחַ בְּשַׁבָּת, כִּי עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הוּא הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל
(קיצור ליקוטי מוהר"ן יז אות ב)