לא להזכיר שם החולה אם הוא במצב מסוכן

רְפָא נָא לָהּ

אומר רבי נחמן מברסלב :

כְּשֶׁהַדִּינִין, חַס וְשָׁלוֹם, גּוֹבְרִים עַל הָאָדָם
דהיינו מדובר בחולה במצב מסוכן, אז…

אֵין לְהַמִּתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ
שֶׁלּא יִתְגַּבְּרוּ הַדִּינִין, חַס וְשָׁלוֹם,

וּכְמוֹ דְּאִיתָא שֶׁנּחַ לֹא קָרָא לוֹ אָבִיו שֵׁם בְּעֵת לֵדָתוֹ
מִשּׁוּם שֶׁהָיָה אָז הָעוֹלָם בְּדִינִין,
וְעַל-כֵּן לֹא רָצָה אָבִיו לִתֵּן לוֹ שֵׁם
כִּי עַל-יְדֵי הַשֵּׁם יִהְיֶה נִכָּר וּמְסֻיָּם בֵּין הַמְקַטְרְגִים
וְיוּכְלוּ הַדִּינִים לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו,

וְזֶהוּ כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם,
עַל מִרְיָם לֹא הִזְכִּיר שְׁמָהּ,
רַק אָמַר סְתָם "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" (בְּמִדְבַּר י"ב).

כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ הַדִּינִין גּוֹבְרִים עָלֶיהָ,
לֹא רָצָה לְהַזְכִּיר שְׁמָהּ בְּפֵרוּשׁ כַּנַּ"ל,

וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הֶעֱלִים שְׁמָהּ בְּרֶמֶז נִפְלָא בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ.
כִּי נָא רְפָא
בְּגִימַטְרִיָּא מִרְיָם יוֹכֶבֶד מְכוּוָן מַמָּשׁ,
הַיְנוּ שֵׁם הַחוֹלָה וְשֵׁם אִמָּהּ
שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר עַל הַחוֹלֶה כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין עָלָיו,
אַךְ לֹא רָצָה לְהַזְכִּיר בְּפֵרוּשׁ כַּנַּ"ל.

(אמר המעתיק ולכן צדיקים יודעים לכוון את התפילות
כדבעי – ולרמז בתפילתם כל אחד לפי צורכו ועניינו !

(ליקוטי מוהר"ן סימן קעד)