(בראשית יח-כה) "השופט כל הארץ – לא יעשה משפט?!".
ריבונו של עולם איפה הרחמים? השופט כל הארץ – לא יעשה משפט!
המציאות היא שהרבה פעמים, (והדבר שכיח מאד) שכשפוגע ח"ו מידת הדין והמשפט במישהו, או בקרוביו, ידידיו, מכריו וכו', אזי האדם מתרעם על מידותיו של הקב"ה, למה עשה ה' ככה, לאדם צדיק, או ילדים צדיקים, או לסתם יהודים, כאילו ח"ו נעשה כאן עול, שלא בצדק.
וזהו פגם באמונה, גדול מאד, רחמנא ליצלן, אבל האמת היא שכל התמיהות הם ממוחין דקטנות ומחוסר ישוב הדעת, הרי כל ילד וילדה יודעים שהשי"ת לא חוטא ופושע לאף אחד, אלא ככתוב (תהלים צב-טז) יָשָר ה', ולא עַוְלָתָה בו.
והכל בדין והכל בצדק ובמשפט, והכל במידת הרחמים ואף על פי שאין אנחנו מבינים התרחשויות למה ועל מה,
האמת היא שאין זה מתפקידנו להכניס את האף בכל מקום ולהבין כל דבר בשכלינו הקטן והמוגבל, אלא צריכים להעמיד על האמונה,
שה' יודע היטב מה הוא עושה ולמה הוא עושה, אם משום מעשים בגילגול זה, או משום מעשים בגילגולים קודמים, והכל תיקון ולא קילקול, והכל רחמים ולא אכזריות, אע"פ שלעינינו מצטייר אחרת כי בודאי יש על מי לסמוך כי כל דרכיו משפט, וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס:).
והנה מצינו שעשרה הרוגי מלכות עברו עינויים והשפלות ומות נוראי, וכן מצינו בכל הדורות שצדיקים גמורים וקדושים וטהורים מתו ע"י מיתות משונות, ומסרו נפשם על קידוש שמו יתברך, ומצינו במצרים שהיתה גזירת (שמות א-כב) כל הבן הילוד ליאורה תשליכוהו, והמצרים אף הכניסו תינוקות לתוך הלבנים והמבנים שהכריחו את עם ישראל לבנות,
וכן בשואה האיומה מצאנו שנרצחו מיליוני יהודים, וביניהם רבבות קדושים וטהורים, ותינוקות רבים שלא טעמו טעם החטא,
ויש התמהים איך יתכן.. ויש המוסיפים להקשות בצורה בוטה בסיגנון של כפירה רח"ל, והאמת שאין כאן קושיא כלל, כנ"ל, ועוד שהרי בלאו הכי אף אחד בסופו של דבר, לא נשאר לחיות בעוה"ז לנצח, ובמוקדם או במאוחר כולם מתים, וסוף אדם למיתה, וכל אחד מת עם עוונותיו ופשעים וכו', ויצטרך לתת דין וחשבון על כל מעשיו ממש ממש, ואין מרחמים בדין, ואין ויתור במשפט, ואוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה,
ואם כן בוא ונראה, הרי כל הנ"ל מתו על קידוש ה' שאין לך מדריגה גבוה יותר מזו, וצפוי וצפון להם חיי נצח בעולם הבא, ומתענגים בשיא התענוגות בנועם ה', וזיו השכינה, ואם כן בסופו של דבר מה הם הפסידו, אדרבא הרוויחו לנצח לאין קץ,
ואלה החיים בעוה"ז בשקט ושלוה (אם יש כזה דבר בכלל), ומתוך רוב שובע ושלוה, עשה ועושה שטויות בבחי' (דברים לב-טו) ישמן ישורון ויבעט, שמנת עבית כשית, ויטוש אלוק עושהו, וינבל צור ישועתו, וצובר לעצמו ולנצחיותו הרבה עבירות ופגמים וסופו מר כלענה, הוא פתאום מרחם על אלו שנכחדו בשואה,
הלא עליו יש לרחם באמת, ועליו רחמנות אמיתית, ואילו הם מה יש לרחם עליהם, הלא הם מאושרים וזכו לחיי נצח באופן מופלא.
ואכן כל דרכיו משפט (דברים לב-ד), ואלקי משפט ה' (ישעיה לב-ז), וכתיב (שם סא-ח) אני ה' אוהב משפט, וכתיב (תהלים פט-טו) צדק ומשפט מכון כסאך. (וע"ע שם צז-ב) וכתיב (דברים מ-יז) כי המשפט לאלקים הוא. וכתיב (שם לב-מא) ותאחז במשפט ידי.
וכתיב (שם לב-ד) קל אמונה ואין עָוֶל. וכתיב (ירמיה ב-ה) מה מצאו אבותיכם בי עָוֶל. וכתיב (צפניה ג-ה) ה' צדיק לא יעשה עול.
ואכן הכל מן השמים, והכל באמת ויושר, והכל לטובה.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
אמר המעתיק ואעפ"כ אנחנו צריכים להתפלל על עצמינו ועל עם ישראל – ולבקש רחמי שמיים שהשם יתברך יתן את הרחמים בידינו, רחמים בצורה ובאופן שאנחנו מבינים.