רוחו של הצדיק ותלמידיו בכל דור ודור

(בראשית ו-ו) "אלה תולדות נח נח" ואיתא בזוהר הקדוש (בתוספתא, דף נט:) וז"ל למה נח תרי זימני? אלא כל צדיק וצדיק די בעלמא, אית ליה תרין רוחין, רוחא חד בעלמא דֵין, ורוחא חד בעלמא דאתי,

רוחו של הצדיק ותלמידיו בכל דור ודור | פרשת נח

והכי תשכח בכולהו צדיקי, משה משה (-בסנה, שמות ג-ד), יעקב יעקב (במראות הלילה, בראשית מו-ב), אברהם אברהם (בעקדת יצחק-שם כב,יא), שמואל שמואל (בהיותו בקודש, אצל עלי-ש"א ג-י), שֵׁם שֵׁם (בתולדותיו-ברא' יא-י). ע"כ.

כי הצדיק, אפילו כשהוא עוסק בעניני עוה"ז ההכרחיים, כי ההכרח לא ישובח ולא יגונה (וכנודע מאמר החכם – ראה מהרש"א ב"ב פ. בחי' אגדות, פנים מאירות ג-כב), ג"כ מחשבתו דבוקה למעלה, ושם עיקר מגמתו ומטרתו,

וע"כ כשהוא עוסק בדברי חולין, הוא מחובר לעניינים של רוח, ופנימיות מחשבתו דבוקה בהם.. וגם השתדלותו ומאמציו הגשמיים, מכוונים לעניינים רוחניים, ועניני עלמא דאתי ונצח, ועשיית נחת רוח לבורא יתברך שמו, לכן הצדיק יש לו שתי רוחות, אחת חיותו בעולם הזה, והשניה והעיקרית הגבוה ונעלה יותר, המקשרת אותו לעולמות העליונים.

ומבואר בדברי רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן ח"א סי' סו-א) ויהי נא פי שנים ברוחך אלי (מ"ב ב, ט-י) שהנה אכן נתקיים אח"כ באלישע פי שניים, וביאר רש"י (שם ג-א) שאליהו הנביא במשך חייו חולל שמונה מופתים שונים, ואלישע לעומתו חולל ששה עשר מופתים. (והוא מחז"ל ראה ברייתא דל"ב מידות (מידה א), סנהדרין מז.קה: תנחומא שמות טז, שמו"ר ד-ב, ילקוט שמעוני –פ' וירא רמז צב)

וכן אמרו (שם) נעשו ניסים לאלישע בקריעת הירדן יותר מאליהו, שבפעם ראשונה (מ"ב ב-ח) היתה זכות שני צדיקים (אליהו ואלישע), ובשניה (שם יד) לא היה אלא זכות צדיק אחד (דאליהו כבר עלה בסערה השמימה). וכתב רבינו ז"ל דע שאפשר שיהי' התלמיד גדול מהרב (בבחינה מסויימת) דהיינו שיהי' לו פי שנים מרבו, ואעפ"כ הכל יהיה מכוחו של רבו, וזה בחי' ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, "ברוחך" דייקא, שעל ידי בחינת הרוח עצמו של אליהו רבו- יהי לו פי שנים כמותו.

(וזה בחי' רבינו הקדוש, ומוהרנ"ת תלמידו, שזכה לבחינה זו במידה גדושה, בחידושי תורתו הנפלאים, ובריבוי תפילותיו שאין כדוגמתן, ובמסירת נפשו כפשוטו למען רבינו הקדוש, למען שמו באהבה, ובקירוב אנשים לעבודת ה' לדורות עולם, ובהפצת דעת הצדיק האמת וכו' וכו' וכו' וכו', והכל מכח כוחו של רבינו הקדוש ז"ל.

כי ע"י בחי' פי שנים שיש לצדיק יש בכוחו להנחיל תורת רבו והשראת רבו לדורות עולם. ומבאר עוד רבינו ז"ל שהרוח והחיות שלמעלה (מעבר חיותו למטה) הוא גדול מאד מאד, והתלמידים הם עם הצדיק משורש אחד, רק שהם תלויים בו כענפים באילן, שהאילן יונק חיותו משורשו, והענפים יונקים חיותם דרך האילן, ויש בענין זה דברים נפלאים ועצומים בחינות מיוחדות שנתגלים דוקא בשעת הסתלקות הצדיק, וע"כ הוא דבר גדול מאד להיות בשעת הסתלקות הצדיק, ואז נתגלה הארה גדולה מאד, עיי"ש.

וממנו נקח לעבוד את אלוקינו, שבכל עסק גשמי (הרבים מאד מאד בכל יום ויום, וכן כל החיים עלי אדמות) עיקר פנימיות מחשבתינו צריכה להיות לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו, ולהביא לתועלת רוחנית ונצחית לנו ולזרעינו וכו', כי זה כל האדם.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

• צדיק תמים ולא צדיק טמבל | פרשת השבוע נח
• צדיק תמים ולא צדיק טמבל | פרשת השבוע נח

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה – 505-4161022