רבי ישראל קרדונר

ט' חשון חל היארצייט של

מגדולי חסידי ברסלב ועובדי ה' שבין אנ"ש בתקופת מלחמת העולם הראשונה

הרב החסיד המופלא רבי ישראל היילפרין זצ"ל (הנקרא רבי ישראל קרדונר על שם מוצאו מהעיר קרדן) היה מגדולי חסידי ברסלב ועובד ה' עצום שחי לפני כ-100 שנה בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

נולד בפולין לאביו רבי יהודה לייב הלוי שהיה מתנגד לחסידות ועסק במסחר. בצעירותו סייע לאביו לנהל את חנות המסחר, אך כשנתקל פעם ב'תיקון הכללי' שתיקן רבינו הק' רבי נחמן מברסלב זיע"א הוא החליט לעזוב הכל ולעבור לאוקראינה, שם למד תחת הדרכתו של רבי משה ברסלבר אותו החשיב למורו ורבו.

כשהתקרב רבי ישראל זצ"ל לברסלב, הוא נסע לעיר בראסלב במדינת בלארוס, כי חשב שזו העיר הקרויה על שם רבינו, אך שם התגוררו מתנגדים לחסידות שהסבירו לו כי טעה בדרכו. משם שם פעמיו לעיר ברסלב שבאוקראינה ומשם הפנו אותו לעיר טשערין. כשהגיע לטשערין פגש את הרב מטשערין שקירב אותו מאוד ודיבר איתו מרבינו הקדוש במשך כמה ימים, לאחריהם שלח אותו ללמוד אצל מחותנו רבי משה ברסלבר מתלמידי מוהרנ"ת מברסלב זי"ע. במחיצת רבי משה ברסלבר הפך רבי ישראל קרדונר לחסיד ברסלב אמיתי ומאז הפך לתלמידו המובהק, כך מספר רבי משה גלידמאן, תלמידו של רבי אברהם ב"ר נחמן.

לאחר שהתגורר גם באומן וטעם את טעמה המתוק של חסידות ברסלב עבר רבי ישראל להתגורר בארץ הקודש, שם התגורר במירון, בצפת ובטבריה.

בארץ ישראל נשא את אשתו השניה, גיטל, שהייתה אז בגיל 15. את השידוך עשה רבי אברהם בן רבי נחמן – מחבר הספר 'ביאור הליקוטים' ומגדולי חסידי ברסלב באותה התקופה. מאשתו הראשונה שנשא בחו"ל התגרש לאחר שלא היו להם ילדים.

תפילותיו נעשו לאגדה בזכות מתיקותן, ואנשים רבים נמשכו לחסידות ברסלב אחרי ששמעו אותו מתפלל. הוא קיים בתמימות את דברי רבינו הקדוש שאמר "רציתי שתהיו כמו חיות הנוהמות בלילה לילות שלמים".

הוא חי בעניות ודחקות עצומה, אך למרות הקשיים עסק ללא הרף בעצות הנפלאות של חסידות ברסלב – בתפילה, התבודדות ושמחה. הוא גם זכה להיות מיחידי הסגולה באותו דור בקיום צוואת מוהרנ"ת זי"ע להדפסת ספרי ברסלב והתמסר לכך ברצון בממון ובטרחה.

ר' אלטר מקרימינשטוק אמר: "אם ר' ישראל קרדונר היה בזמן רבי נתן היה גם כן חידוש". כי רבי ישראל קיים במלא מובן המילה את מה שאמר רבנו "לא לזאת הייתה כוונתי, רציתי שתהיו כמו חיות הנוהמות בלילה לילות שלמים" כן עבד את ה' כל הזמן ביערות ובשדות בגעגועים שאי אפשר לתאר כלל, ומידי פעם היה חוזר ליישוב, לכן אמרו חסידי ברסלב 'מי יכול להדמות אליו?'.

מעת לעת היה עורך נסיעות ומשוטט בכפרים ובעיירות הגדולות כדי לקרב נפשות ישראל לאביהן שבשמים, לא אחת עמד תחת איומים וסכנת חיים ממש, אבל דבר לא עצר בעדו כדי להציל נפש מישראל ולקרב עוד לב יהודי לשורשו העליון.

רבי ישראל קרדונר אמר פעם: "עכשיו כשנשמת רבינו נחמן כבר נמצאת בעולם, אזי הס"מ יכול לקפוץ משמים לארץ ומארץ לשמים ולא יועיל לו שום דבר, כי רבינו הקדוש אמר נצחתי ואנצח". עוד נהג לומר: "לפני מאה שנה חי אדם (רבינו הקדוש) שקרא 'לא להתייאש!' ואת קולו עודנו שומעים היום".

במכתב אחד ר' ישראל קרדונר שופך את ליבו: "…נתעורר ליבי לבקש מה' ית' שיתקיים בימינו כל דברי רבנו הק' שהבטיח לנו שיגמור מה שהתחיל, ויתגלה כבוד מלכותו ית' בימינו" באותה העת, חיו להם מתי-מספר נטולי השפעה, כמה עשרות בודדים של חסידי ברסלב. מלבדם איש אינו מוכן לשמוע על הדרך החדשה שהבטיחה לתקן את כל העולם. ההפך – ההתנגדות בערה, חסיד ברסלב מושא לשמצה ולקלון… "וסוף כל סוף, יגמור ה' ית' את שלו ולא ילך לאיבוד אפילו נפש אחת מישראל, ואפילו הפחות שבפחותים יזכה גם כן לעבוד אותו ית' על דרך האמת [של רבנו הקדוש] כי לא ידח ממנו נידח" כותב ר' ישראל קרדונר, חלם והאמין בלב שלם.

תלמידו רבי ישראל דב אודסר זצ"ל סיפר עליו: "אני ראיתי את רבי ישראל, אז ראיתי מה זה הכח של רבנו, מה שרבינו יכול לעשות מבשר-ודם, מילוד אישה. הוא בן אדם כמו כל בני האדם, כמו כל העולם, והוא היה עניין אחר. הוא היה בעולם הזה אבל הוא לא היה בעולם הזה".

תלמידו ר' ישראל בער מספר על תפילת ראש השנה שלו: "שמעתי, איך הוא אומר: וידע כל פעול כי אתה פעלתו, בדביקות כזו, במתיקות כזו, הוא טען לה' ית', מתי? מתי יהיה זה? וידע כל פעול כי אתה פעלתו, מתי?" [באותו ראש השנה ארבו מתנגדים לרגום את המתפללים באבנים, אך נעמדו כאבנים דוממים כששמעו את התפילות, לא יכלו לפעול אוון..]

רבי ישראל ותלמידו רבי ישראל בער אודסר היו נמצאים תקופות ארוכות במירון בהיכלו של רשב"י, רבי ישראל בער סיפר הרבה על מה שראה מהעבודת השם של רבו רבי ישראל קרדונר, פעם אחת סיפר שרבי ישראל קרדונר התפלל בציון הרשב"י במירון והחל לרדת לו דמעות בתפילתו עד שנהייה שלולית של דמעות בציון, והוסיף רבי ישראל בער אודסר אני לא מגזים כלל.

וסיפר רבי ישראל בער שפעם אחת הם הסתפקו אם לנסוע לטבריא או להשאר במירון, אז רבי ישראל קרדונר אמר נשאל את רשב"י, רבי ישראל בער שסיפר את זה המעשה אמר: אני לא הבנתי מה הכוונה לשאול את רשב"י, ובאמת הוא ראה את רבי ישראל קרדונר הולך למציבת ציון הרשב"י ושואל את רשב"י מה לעשות וכו', ובאמת הוא קיבל תשובה לנסוע לטבריא, זה היה גדולת רבי ישראל שבשבילו רשב"י חי ממש, והוא יכול לקבל ממנו עצה.

המעקה סביב ציון רבי אלעזר בן הרשב"י וכן השערים העתיקים שהיו בכניסה לציון במירון הם נתרמו ע"י גוי שבא להתפלל על ילדים בציון הרשב"י, ורבי ישראל קורדונר, הבטיח לו שאחרי שיתרום מעקות ושערים לציון הק' אזי יוושע, וכך היה.

על פטירתו סיפרה אשתו הצדיקת מרת גיטל ע"ה: "אני אז חליתי בחולירע, והוא ביקש עלי ונעשיתי בריאה. אחר כך נפטרו אצלי הילדים הבן מרדכי והבת אסתר ע"ה בעודם ילדים קטנים, רבי ישראל קרדונר שיבח אותם ואמר שהם בחינת מרדכי הצדיק ואסתר המלכה, ואחר כך הוא נפטר כעבור שלושה ימים. לפני שנעשה חולה הוא אמר שהוא יהיה כפרה עם ילדיו, והוא נעשה חולה במחלת החולירע ולקחו אותו לבית-החולים בשבת לפנות ערב, והיה הנפטר האחרון מהמגיפה ומאז שקטה העיר".

"לא נתנו לאף אחד מהאנשים להיכנס אליו, רק אני התגנבתי דרך החלון, אז הוא אמר: 'תני לי מעט מים על הידים, אני אלמד תורה. איני דואג שאני מסתלק מן העולם כי אני הולך עם זקן ופאות והיסורים יכפרו לי על העוונות, ואני מאוד שמח. את יכולה לתאר לעצמך איך חייתי דרך כך הצרות שלי, רק שהרבי (רביה"ק רבי נחמן מברסלב) חיזק אותי והוא הוציא אותי מכל הצרות והוא גם עכשיו יוציא אותי'".

הוא נפטר בתאריך ט' בחשון תרע"ט ונטמן בעפר העיר טבריה, בבית העלמין העתיק בו טמונים גם תלמידי הבעל שם טוב הקדוש ותלמידי המגיד ממעזריטש.

בשבת הראשונה לאחר פטירתו, תלמידו רבי ישראל בער הלך לעשות קידוש לאשתו של רבי ישראל קרדונר, והיא השיבה לו – אין צורך,  בעלי הקדוש ירד מהשמים לעשות לי קידוש, כך סיפרה אישתו לרבי ישראל בער אודסר זצ"ל.

זכותו הגדול יגן עלינו ועל כל ישראל.