קירוב רחוקים | פרשת תצוה

הנה כל יהודי צריך לעסוק במצוות קירוב רחוקים, דהיינו לקרב הרחוקים מה' ומתורתו, להכניסם תחת כנפי השכינה, וכן לקרב כל יהודי לעבודת ה'. והנה ענין הקירוב והתוכחה – הם דברים נפלאים, אלא שאליה וקוץ בה, כי בעניין הקירוב רחוקים – הדברים לא פשוטים, וכמו שאמר רבינו הקדוש ז"ל שמי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך – צריך לשמור את עצמו…

קירוב רחוקים

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת תצוה

לכבוד..אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע,

וזהו (שמות כה-ג) "ואתה תדבר אל כל חכמי לב".

אמרו חז"ל (סוטה לז.) כל ישראל ערבים זה לזה.

ואשר על כן כל יהודי צריך לדאוג שכל היהודים יתנהגו יפה על פי התורה, כפי רצון ה'.

וממילא כל יהודי צריך לעסוק במצות תוכחה, וכמ"ש (ויקרא יט-יז) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא,

וכן כל יהודי צריך לעסוק בקירוב רחוקים, דהיינו לקרב הרחוקים מה' ומתורתו, להכניסם תחת כנפי השכינה, וכן לקרב כל יהודי לעבודת ה'.

והנה ענין הקירוב והתוכחה – הם דברים נפלאים,

אלא שאליה וקוץ בה (ראש השנה, דף ז.),

כי בתוכחה כבר הודיענו רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן סי' ח) שאע"פ שתוכחה הוא דבר גדול ומוטל על כל אחד מישראל להוכיח את חבירו כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה,

אעפ"כ לא כל אדם ראוי להוכיח, כי ע"י התוכחה של מי שאינו ראוי להוכיח –לא די שאינו מועיל בתוכחתו, אף גם הוא מבאיש ריח של אלו הנשמות השומעים תוכחתו, ועי"ז הוא מחליש את נשמתם,

ונהפוך הוא במקום לקרב אותם לתורה ולהשי"ת מרחיק ומשניא את התורה ומחזיקיה ולומדיה.

ומפסיק השפע מכל העולמות התלויים בהם.

כי אי אפשר להוכיח את ישראל על עוונותיהם כי אם מי שיכול להוסיף וליתן ריח טוב בנשמות על ידי שהוא מוכיחם.

וכמו שאמר רבי עקיבא (ערכין טז:) תמה אני אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח.

ואם רבי עקיבא אמר זאת בדורו, כל שכן בדור הזה של עכשיו.

וכן בענין הקירוב רחוקים – הדברים לא פשוטים, וכמו שאמר רבינו הקדוש ז"ל (ליקו"מ – מאמר היכל הקודש, קמא, סי' נט) שמי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך – צריך לשמור את עצמו, שלא יתאחזו בו הקליפות והרע של אלו בני אדם.

וכמו שראינו ושמענו הרבה סיפורים מאנשים שהלכו לכל מיני מקומות לקרב, והם בעצמם התרחקו רח"ל, כל אחד כפי בחינתו,

כי לא כל אחד זוכה לאש דקדושה השורף את כל הרע והקליפות העלולים לדבוק בו.

וכן יש אנשים חריפים וחכמים בעיניהם שיש להם קושיות על השי"ת, ועל התורה, ועל הצדיקים שבכל הדורות, ועל הרבנים והמנהיגים של דורינו, ועל התנהגות החרדים לדבר ה', ולא כל אחד הוא בבחינת (אבות פ"ב מי"ד) ודע מה שתשיב [לאפיקורס], אפילו על קושיות פשוטות לכאורה, קל וחומר על ענינים עמוקים ומסובכים, וק"ו כשנכנסים לוויכוחים ופילפולים,

ומה גם שלא תמיד אלה שעומדים בחוץ, מחוץ לקדושה, מעוניינים לשמוע את האמת, כי לא מחפשים אותו כלל,

אלא שאפילו אלו שמוכנים לשמוע, בודאי שצריכים לדעת מה לענות להם ולהסבירם, ולא פחות חשוב מכך איך להסביר להם הדברים באופן שיתקבלו בלבותם ובמוחם.

וזה בחי' "ואתה" תדבר אל כל חכמי לב", כאן רמיז לן קרא, שעם אנשים חכמים (על כל פנים בעיניהם), לא כל אחד יכול לגשת למלאכה ולדבר עמו כדי לקרבו, אלא צריכים דייקא אנשים מתאימים לכך שהם בבחינת "ואתה תדבר אל כל חכמי לב"- ולא כל אחד ידבר אתם.

וסיפר לי מורי ורבי ר' לוי יצחק זצ"ל שבאומן, כשאנ"ש היו נפגשים עם חכמולוגים כאלה, בחששם מפני דיבוריהם הארסיים אמרו להם "הנני מוכן לדבר אתך, אם תרצה לשמוע ממני דברי אמת, אבל אני ממך לא מוכן ולא אוכל לשמוע אותך".

ויהי רצון שנזכה לעסוק בקירוב באופן שהוא לרצון לפני ה', המועיל ולא מזיק לאף אחד.

עוד מאמרים של ראש הישיבה בנושא כנסו >> קירוב רחוקים

 בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיתב ברסלב "נצח מאיר"

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד