קיום התורה הקדושה בלי התחכמויות היא טובת האדם לנצח | פרשת דברים
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר דברים | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
קיום התורה הקדושה בלי התחכמויות היא טובתינו הנצחית | מתוך העלון לשבת ישיבת נצח מאיר – פרשת דברים.
(דברים ב-כז) "אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול".
חובתינו וטובתינו הנצחית היא לקיים את כל דברי תורתינו הקדושה בלי התחכמויות, ובלי חריגות, ובלי סטיות, וכמו שכתוב בפרשת שופטים (דברים יז-יא) על פי התורה אשר יורוך, ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.
וכתיב בפרשת כי תבוא (שם כח-יד) לא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום.
ונאמר (יהושע א-ז) רק חזק ואמץ מאד לשמור לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי, אל תסור ממנו ימין ושמאל למען תשכיל בכל אשר תלך.
דרכינו היא אך ורק דרך התורה – ולא רוצים ולא מעוניינים בשום דרך אחרת, אפי' נראית נחמדה וקורצת,
וכמ"ש (משלי יד-יב) יש דרך ישר לפני איש ואחרית דרכי מות.
וכל מסלול שביל ודרך שהוא מחוץ מדרך התורה, הרי אחרית דרכי מות נצחי.
קיום התורה הקדושה היא לטובתינו הנצחית
והנה בתורה עצמה ישנם כמה וכמה מסלולים, כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים, והרי לא כל האנשים יש להם אותם יכולות וכשרונות, ויש כמה דרכים ובחינות בעבודת ה', והכלל שכל זמן שאדם לא סוטה מאומה, ואפילו מילימטר מהשולחן ערוך, ומתנהג על פי השקפת התורה, הרי הכל בסדר.
הן אמת שישנם שרי עשרות, שרי חמישים, שרי מאות, שרי אלפים וכו', ויש משה רבינו צדיק הדור, ואשרי מי שמקורב למשה רבינו שבדור, אבל בכל מקרה ואופן, כל מי שנוהג ממש על פי התורה הוא בכלל היהודים הכשרים, ואשרי להם.
וכן בכל עבודה מעבודת ה' יש כמה מסלולים ודרכים, כגון בתפילה יש מי שמתפלל מתוך להבת אש בתנועות ונענועים אדירים, ויש המתאמץ בכוונת התפילה בלי לזוז הרבה.
ויש וכו' וכו', וכן בלימוד התורה יש הרבה סוגי לימוד, כגון: חומש רש"י, נ"ך, משניות, גמרא, מדרשים, ספרי מוסר וחסידות, זוה"ק, ספרי קבלה וכו', שו"ע ונושאי כלים וכו' שותי"ם וכו'.
ובתוך כל לימוד ולימוד בפרט בלימוד הגמרא יש כמה וכמה דרכים ואופנים בלימודו, בקיאות, ועיון, ויש כמה וכמה אופנים בלימוד הבקיאות. וכמה וכמה אופנים בלימוד העיון. וכולם אהובים לפני ה'.
וכן בעניין הכמות נפסק להלכה (ראה במשנ"ב סי' א, ס"ק יב) אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים, והכל לפי היכולת, והכל לפי הענין.
וכן מבואר בדברי רבינו הקדוש ז"ל (ליקוטי מוהר"ן קמא סי' ו) שמי שרוצה לשוב להשי"ת צריך להיות בקי בהליכה מאד, שלא יפול ולא ירחק אותו שום דבר בעולם בין בעליה בין בירידה ובכל מה שיעבור עליו יחזק את עצמו (שקורין דער האלטן זיך), ויקיים (תהלים קלט-ח) אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול הנך.
וצריך שיהיה לו ב' בקיאות, היינו בקי ברצוא (ולעשות שטייגען עוד ועוד ולעלות ולהתעלות עוד ועוד) ובקי בשוב (להתחזק לא ליפול, ואפי' נפל לא להתרסק, אלא לקום מיד כפי היכולת), עיי"ש באורך דבריו המתוקים והנפלאים.
וזהו בחי' "בדרך בדרך אלך – לא אסור ימין ושמאל".
בדרך בדרך – היינו הדרך הסלולה (תרגום יונתן ורס"ג) – אי נמי מרמז שיש כמה דרכים בעבודת ה', שהם כשרים ואהובים ע"פ התורה.
אי נמי – מרמז לבקיאות בהליכה, בעליה וירידה. שטייגען והתחזקות. ועיקר הכל שלא אסור ימין ושמאל. מרצון ה' ותורתו הקדושה.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
