קידוש ה' | פרשת השבוע אמור

בס"ד

ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת אמור

לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע,

וזהו (ויקרא כב,לב) "ולא תחללו את שם קדשי, ונקדשתי בתוך בני ישראל".

כתב רבינו בחיי, שחילול ה' הוא עוון חמור ביותר, ומצינו שויתר הקב"ה על עבודה זרה, ולא ויתר על חילול ה',

והוא שאמר הנביא (יחזקאל כ-לט) ואתם בית ישראל איש את גלוליו לכו עַבֹדוּ, ואת שם קדשי לא תחללו עוד, ואמרו רז"ל (יומא פו.) על עוון חילול ה' שאין כח ביום הכיפורים לכפר, ולא תשובה לתלות, ולא בייסורין למרק, אלא כולן – תולין, ומיתה – ממרקת.

ואמנם מצינו תקנה לעוון חילול ה', כשיקדש את השם כנגד מה שחילל, ולכך סמך לו 'ונקדשתי', וכן אמר הכתוב (משלי טז, ו) בחסד ואמת יכופר עוון, כלומר עוון הרשע והשקר שהם הפך חסד ואמת, כענין החולי שאינו מתרפא אלא בהיפוכו כמ"ש חז"ל (ע' תנחומא מצורע, ב) חטא בלשון הרע יעסוק בתורה, חטא בעיניו יזילם דמעות, וכן אמר דוד המלך (תהלים קיט-קלו) פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך, "לא שמרתי" לא נאמר, אלא "לא שמרו" העיניים את תורתך.

וכתב הרמב"ם (הלכות יסודי התורה פ"ה) כל בית ישראל מצווים על קידוש השם הגדול שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל ומוזהרים שלא לחללו שנאמר ולא תחללו את שם קדשי, וכל מי שנאמר בו [דין] "יהרג, ואל יעבור", ונהרג ולא עבר – הרי זה קידש את השם.

ואם היה בעשרה מישראל – הרי זה קידש את השם ברבים כדניאל ,חנניה מישאל ועזריה, ורבי עקיבא וחביריו ואלו הן הרוגי המלכות שאין למעלה ממדריגתן, ועליהם נאמר (תהלים מד-כג) כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, ועליהם נאמר (שם נ-ה) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח. וכל מי שנאמר בו [דין] "יהרג ואל יעבור", ועבר ולא נהרג – הרי זה מחלל את ה', ואם היה בעשרה מישראל – הרי זה חילל את ה' ברבים.

והנה בגדר, חילול ה' פירש ר' סעדיה גאון (הו"ד בשערי אהרן, כאן) שהוא מי שיש לו [רח"ל] ספקות בדת ואמונה. ורש"י פירש שהוא מי שעובר על דברי ה' במזיד [כאן].

וכן כתב הרמב"ם (שם) שכל העובר מדעתו בלא אונס, על אחת מכל מצוות האמורות בתורה בשאט נפש להכעיס, הרי זה מחלל את השם ולפיכך נאמר בשבועת שקר (ויקרא יט-יב) וחיללת את שם אלקיך, אני ה'.

וכן כל הפורש מעבירה, או עשה מצוה לא מפני דבר בעולם, לא פחד ולא יראה, ולא לבקש כבוד, אלא מפני הבורא ברוך הוא, כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת אדונו – הרי זה מקדש את השם

ויש דברים אחרים שהם בכלל חילול ה', והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות, דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואע"פ שאינם עבירות, הרי זה חילל את ה',

ואם להיפך שדיבורו בנחת עם הבריות וכו' עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו, ה"ז קידש את השם, ועליו הכתוב אומר (ישעיה מט-ג) עבדי אתה, ישראל אשר בך יתפאר.

וכעין זה איתא בספורנו "אל תחללו את שם קדשי" בפעולות חסרות ומגונות, כענין (יחזקאל לו-כ) ויבואו אל הגוים אשר באו שמה, "ויחללו את שם קדשי". וכן בארצינו הקדושה הדבר נוהג עם אחינו הטועים, ויש פעולות אשר נעשים על ידינו ויש בהם קידוש ה', ובידם לקרבם אל ה' ואל תורתו הקדושה, ויש רח"ל להיפך.

והכלל שכל דבר שמביא כבוד לה' ולתורתו – הוא בכלל קידוש ה',

ולהיפך דבר המבזה ומפחית מכבוד ה' ותורתו הוא בכלל – חילול ה'.

ויהי חלקינו בין מקדשי שמו בכל מעשינו, ביחידות וברבים.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת נצח מאיר

הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד