פרשת בהר | קדושת ארץ ישראל
בס"ד לכבוד… אחדשה"ט! אכתוב לך פירור הקשור עם פרשת השבוע בהר
(ויקרא כה- ב)" כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'".
כי ארץ ישראל הוא פלטרין של מלך, וצריך להתהלך בה בחרדת הקודש, ולהתנהג בה בקדושה ובטהרה.
וידוע שגדולי הצדיקים, הרבה מאד התכוננו והתכוננו בהכנה דרבה לפני שעלו להתיישב בארץ ישראל, ואפילו לפני שעלו לבקר בה ולחונן עפרה.
וכן כל אחד הרוצה לעלות לארץ ישראל, וכל מי שכבר זכה לעלות ולהתיישב בה, (וכן אלו שזכו להולד בה) צריכים להתעורר ולהזכר מדי פעם על גודל הזכות שנפל בחלקם, ולהזכר איפה הם נמצאים, שהוא המקום הכי מקודש מכל העולם.
וצריך להתנהג בארץ ישראל בקדושה ובטהרה בהתאם לקדושת המקום
(לא כאלו שחושבים שהוא אתר תיירות ומתנהגים בקלות ראש, ולא כאלו השוכחים איפה נמצאים, אפילו כאלו שנולדו בה).
וצריך להתעורר ולהתחזק לבטל מגופו התאוות הבהמיות והמדומות ולהשבית מעצמו כל גשמיותו וארציותו,
פרשת בהר | קדושת ארץ ישראל
וזה בחי' "כי תבוא אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ", היינו צריך להשבית הארציות כנ"ל, "שבת לה'", ופרש"י לשם ה', כשם שנאמר בשבת בראשית. (וכשם ששבת בראשית הוא כולו קודש לה', וצריך להרבות בעסק התורה והעבודה,
כמו כן אשרי הזוכה בארץ ישראל לשבות מכל מלאכה, ושיהי' ישיבתו בה כולו קודש לה' על התורה ועל העבודה, ואפילו מי שלא זכה לכך, עכ"פ יעשה כל מעשיו לשם שמים ויעבוד את ה' כפיי יכולתו, ויחשב לו כאילו כולו קודש לה').
כי זה דבר שהשכל והטבע שהטביע ה' באדם, מחייב, שמי שמתקרב לקדושה – צריך להתקדש ולהיות חרד ממנה.
בבחי'(יהושע ה,טו) של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו (אדמת) קודש הוא.
נמצא שכל אדם כל זמן שהוא נמצא בארץ ישראל צריך להוסיף קדושה וטהרה, וחרדת קודש, ואהבת ה' ויראתו, ושמחה עצומה על גודל הזכיה לחזות בנועם ה' ולבקר ולחיות בהיכל המלך, מלך מלכי הקב"ה.
ובענין הזה של "ושבתה הארץ" (ארציות) "שבת לה'," יש ב' בחינות.
בחינה א' – שהדברים נעשים ממילא. ע"י עצם ישיבתו בארץ ישראל, בבחי' מ"ש רבינו נחמן מברסלב ז"ל (לקוטי מוהר"ן ח"א סי' קכט) ע"פ ( במדבר יג,לב ) ארץ אוכלת יושביה, שהאדם נתהפך בה למהותה הטובה והקדושה. אלא שלא כל א' זוכה לכך, ולא בכל הענינים נאמר דבר זה.
בחינה ב' – שיש לדאוג ה, ולהתאמץ ולעבוד, להגיע לביטול הארציות ולו"שבתה הארץ, שבת לה'," בבחי' (ע"ז דף ג, קה"ר א, לו) מי שטרח בערב שבת – הוא יאכל בשבת.
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב מאיר
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד