מי שאינו מתפלל על צרת ישראל נקרא חוטא
שזה בחי´ מה שמצינו בצדיקים שהיו מתפללים במסירות נפש עבור דורם, כמו שמצינו אצל אברהם אבינו שהי´ מתפלל וחוזר ומתפלל וטוען לפני השי"ת להציל אפי´ אנשי סדום.
וזה בחי´ מה שמצינו אצל משה רבינו שמסר נפשו ממש עבור ישראל, וכמ"ש (שמות לב) אם לא תשא חטאתם מחני נא מספרך אשר כתבת.
וזה בחי´ משחז"ל (סוטה מט.) אלמלא תפילתו של דוד היו כל ישראל מוכרי רבב, ואלמלא תפילתו של חבקוק היו ב´ ת"ח מתכסין בטלית א´ ועוסקים בתורה.
וע"כ כל שבידו להתפלל ואינו מתפלל, חוץ מזה שהרבה פעמים עובר על (ויקרא יט) לא תעמוד על דם רעך – לבסוף נענש, שזה בחי´ מה דאית בזוה"ק (ס"ת, השמטות בראשית, דף רנד:) מה השיב הקב"ה לנח כשיצא מן התיבה וראה את העולם חרב והתחיל לבכות לפניו ואמר רבש"ע נקראת רחום הי´ לך לרחם על בריותיך וכו´, השיבו הקב"ה ואמר רעיא שטיא השתא אמרת דא וכו´ (כעת את אמר ומתפלל על זאת) וכען דאתאביד עלמא (וכאשר כבר אבד העולם) פתחת פומך למללא קדמי בעיין ותחתונים (פתחת פיך להתפלל לפני ברחמים ותחנונים).
וכמ"ש חז"ל (ב"ב צא:) מפני מה נענשו אבימלך ובניו שהי´ להם לבקש רחמים על דורן ולא ביקשו.
וכל אדם צריך וחייב להאמין שהוא ראוי להתפלל עבור הכלל, והקב"ה מתאווה לתפילתו וכמ"ש חז"ל (מכילתא דרשב"י משפטים, כב) מנין שלא יאמר אדם איני כדאי להתפלל על ביהמ"ק ועל ארץ ישראל ? תלמוד לומר שמוע אשמע צעקתו, וכדאיתא במדרש (תנחומא, ואתחנן, ד) אין הקב"ה פוסל תפילה כל בריה.
וע"כ אשרי החוגר מותניו ללמד זכות על ישראל בתפילתו ולהתפלל תמיד עבור צרתם והצטרכיותם בגשמיות ורוחניות שעי"ז יזכה שהתשועה תבוא על ידו, אכי"ר. (עיין ס´ המדות תפילה, יט, ועיין ש"ר לח, ד).
(לקט מאמרים מתוך הספר "יש מאין" על ליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן מברסלב)