צרה | פרשת השבוע מסעי

אומר רבי נחמן מברסלב ז"ל : בצר – הרחבת לי (תהלים ד) היינו שגם אַפילו בהצרה עצמה (שהשי"ת שולח לאדם לטובתו הנצחית, דהיינו כדי לכפר על עוונותיו, או כדי לנערו ולהעירו מתרדמתו. כדי שישים לב על מעשיו ויתעורר לחזור בתשובה ע"י בחינת (בראשית מב-כח) מה זאת עשה אלקים לנו, גם שם בצרה) השי"ת מרחיב לנו (כי גם בתוך בצרה, אם נתבונן נראה כמה וכמה ישועות קטנות וגדולות, כמה עידוני שקט ומנוחה ונחת וכו'), כי אם יסתכל האדם על חסדי ה', יראה שאפילו בעת שהשי"ת מיצר לו, גם בהצרה בעצמה, השי"ת מרחיב לו, ומגדיל חסדו עמו.

צרות צרורות או צרה צרורה…

בס"ד

ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע מסעי.

לכבוד..אחדשה"ט! בעזרת ה' אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע, וזהו (במדבר לג,א) "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים".

וזה לשון רבינו הקדוש ז"ל בלקוטי מוהר"ן (קמא, סי' קצה) בצר – הרחבת לי (תהלים ד) היינו שגם אַפילו בהצרה עצמה (שהשי"ת שולח לאדם לטובתו הנצחית, דהיינו כדי לכפר על עוונותיו, או כדי לנערו ולהעירו מתרדמתו. כדי שישים לב על מעשיו ויתעורר לחזור בתשובה ע"י בחינת (בראשית מב-כח) מה זאת עשה אלקים לנו, גם שם בצרה) השי"ת מרחיב לנו

(כי גם בתוך בצרה, אם נתבונן נראה כמה וכמה ישועות קטנות וגדולות, כמה עידוני שקט ומנוחה ונחת וכו'),

כי אם יסתכל האדם על חסדי ה', יראה שאפילו בעת שהשי"ת מיצר לו, גם בהצרה בעצמה, השי"ת מרחיב לו, ומגדיל חסדו עמו.

בתוך הצרה יש טוב.

וזה "בצר הרחבת לי", היינו אפילו בתוך הצרה בעצמה נתת לי הרחבה בתוכה. מלבד מה שאנו מצפים שהשי"ת יושיענו בקרוב מכל הצרות וייטיב עמנו מאד (וכמו שאנו מחוייבים בכך לצפות תמיד לישועה הכללית בביאת משיח צדקינו במהרה ב"א, וכן לצפות לישועה פרטית, ולצאת באופן אישי מצרתינו הפרטיות והאישיות, בעניני בריאות ורפואת הגוף, ובעניני מצוקות כלכליות ובכל ענינים הקשורים לממון, ובכל שאר הנושאים שא"א לפרטם כי רבים הם,

וכמ"ש חז"ל (שבת לא.) שביום הדין הגדול שואלים את האדם ציפית לישועה?! (שאגב דבר זה, דהיינו הבטחון בה' וצפיית הישועה, מקל ומרחיב בשעת הצרה ומשבר וזה ג"כ כלול בלשון רבינו ז"ל שכתב "מלבד", דהיינו שזה ג"כ מרחיב) אך אפילו בהצרה בעצמה, מרחיב לנו. עכ"ל.

וזה בחינת "אלה מסעי בני ישראל", ופרש"י למה נכתבו המסעות הללו? להודיע חסדיו של מקום, שאע"פ שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה, ולא היתה להם מנוחה, שהרי… (ורש"י מוכיח את דבריו, ומסיק: נמצא שכל שמונה ושלושים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות. זה מיסודו של רבי משה [הדרשן]). ודבריו ז"ל הם ממש ממש דברי רבינו ז"ל.

והוא יסוד גדול לחיים, שבמקום להיות כל הזמן כאוב ומתוסכל, זה חכם וזה נכון, להסתכל על ההרחבות, וזה יעזור לו ויקל ממנו הסבל, וזה ג"כ נותן לו תקוה טובה, מלבד מה שהנהגה זו בעצמה תוכל להמתיק ממנו את הדין, וכמ"ש רבינו ז"ל שכשאדם מקבל טובה קטנה מאת ה', והוא מודה לו על כך, בשמים אומרים על כך "זהו נחשב בעיניך לטוב, עוד אראך מהו טוב. [משא"כ כשאדם רוטן ורוטן, ומתאונן כל הזמן ובא בטענות על כך – אזי בשמים ח"ו אומרים לו "זהו רע – עוד נראה לך, מהו רע, ח"ו],

המתקת הדין והצרות.

וגם הנהגה זו תוכל להמתיק את הדין מזוית אחרת, דהיינו שידוע מדברי רבינו ז"ל שכולא במחשבה איתברירו ( זוהר פיקודי רנד: ), וע"י השמחה, דהיינו שאדם יוצא ממצב של עצבות למצב של שמחה, דבר זה ממתיק דינים בבחי' (ישעיה נה-יב) כי בשמחה תצאו, מכל הצרות והדינים (לקוטי מוהר"ן ח"א י,א, שם מא, ח"ב- י, ח"ב – י"ז, ח"ב- כד, וכו').

וכמו שמבואר בדברי רבינו ז"ל (מאמר "אזמרה", לקוטי מוהר"ן ח"א, סי' רפב) גודל הענין והתועלת היוצאים ע"י שאדם מוצא בעצמו נקודות טובות ומתחזק בהם, עיי"ש. כי דבריו מחיים מתים, והם קילורין לעינים ממש, כך בצרתו, צריך האדם למצוא נקודות הרחבה, ועוד הרחבה, ולשמוח אתם, ולהודות לה' עליהם, ולראות בהם חסדו יתברך, ועי"ז בעצמו ימתיק עוד ועוד את הדין, ויזכה לישועה שלימה.

בברכת התורה וכטו"ס

ישיבה ואתר של חסידות ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד