צניעות | פרשת השבוע במדבר

אחד מהיסודות בדת ישראל, ובמעלות הקדושה היא הצניעות. והיא גם לנשים וגם לגברים וגם לתלמידי חכמים. פרשת במדבר | ראש ישיבת ברסלב – משבח ומפאר מעלת הצניעות של איש הישראלי, וכמה כללים והלכות של צניעות הראוי לעובדי השם.

צניעות | פרשת המדבר

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת במדבר
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע.

פרשת השבוע במדבר

וזהו (במדבר א-א) "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד".
אמרו חז"ל (במדבר רבא א-ג) [למה דיבר אליו באוהל מועד? אלא] עד שלא עמד אוהל מועד – דיבר עמו בסנה, שנאמר (שמות ג-ד) ויאמר אליו מתוך הסנה.
ואחר כך נאמר (שם ד-יט) ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר, ודיבר עמו בסיני שנאמר (ויקרא כה-א) וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר.
וכיון שעמד אוהל מועד – אמר הקב"ה יפה היא הצניעות, שנאמר (מיכה ו-ח) והצנע לכת עם אלקיך, הרי הוא מדבר עמו באוהל מועד, וכן דוד אמר (תהלים מה-יד) כל כבודה בת מלך פנימה, ע"ש.
והמדרש דייק כאן הצנע לכת 'עם' אלקיך, שאינו אומר הפסוק 'לפני אלקיך', שאז היה משתמע על מעלת הצניעות באופן כללי,
אלא 'עִם אלקיך' משמע כשאתה הולך להתועד עם הקב"ה – בעי שם צניעות.

והדבר נוגע לכל יהודי ויהודי ובפרט לכל  מי שזוכה להתבודד ובפרט מחוץ ליישוב,
שגם שם צריך ומתאימה מידת הצניעות, ולא כהטועים והרבנים שעושים עסק ורעש גדול ומפרסמים את עצמם (עם תמונות של מתבודדים / ובעלי תפילה) בכמה אופנים.
וראה בתרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק הנ"ל, וזה לשונו: הוי צנוע למיהך בדחלתא דא-להך.
היינו שגם בעניני יראת שמים ועבודת ה' צריכים להתנהג בצניעות.

מעלות הצניעות

ומשום גודל מעלת הצניעות – הוזכר הדבר מיד בתחילת שולחן ערוך אורח חיים, וכמ"ש מו"ז מור"ם בסעיף א. וז"ל:
ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי"ת. וגם בהצנע לכת. ע"כ.
(והרבה פירושים נאמרו על דבריו – עיי"ש בפוסקים במקום).
ועיין עוד בדברי השו"ע (שם, סי' ג, ס"ב) יהא צנוע.. ועיי"ש בביאור הלכה (ד"ה יהא צנוע) וז"ל עיין ברכות סב: דמפליג הגמרא במידת הצניעות, ובסמ"ק מונה צניעות למצוה דאורייתא. ע"כ.
וזה לשון ספר עמודי הגולה, והוא ספר המצוות קטן (סמ"ק) לרבינו יצחק ב"ר יוסף מקורביל זצ"ל מבעלי התוספות:
מצוה נז, להיות צנוע דכתיב (דברים כג) והיה מחניך קדוש, וכתיב והצנע לכת עם אלקיך,
ואמרו חכמים (ברכות סב:) אין צנוע אלא הצנוע בבית הכסא.. וגם בתה"מ צריך להיות צנוע, וגם בכל דבר צריך להיות בצניעות ולא בפריצות.. וכן יש לנו לעשות צניעות בשעת תורה ותפילה.
ועיין בביאור דבריו בספר צביון העמודים באריכות, וכן האריך בביאורו בס פתח הדביר סי' ג' (ס"ב וס"ד).

והנה אמרו חז"ל במעלת הצניעות (ברכות ח:) בג' דברים אוהב אני את הפרסיים, הן צנועים באכילתן, וצנועים בבית הכסא, וצנועים בדבר אחר.
וכן אמרו חז"ל בשבח ר"ע (כתובות סב:) רבי עקיבא רעיא דבן כלבא שבוע הוה, חזיתיה ברתיה דהוה צנוע ומעלי.
ואמרו (ב"ב ס.) א"ר יוחנן אמר קרא (במדבר כד-ב) וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו. מה ראה?
ראה שאין פתחי אוהליהם מכוונים זה לזה, אמר ראויין הללו שתשרה עליהם שכינה.

קדושה

ובפרט צריך צניעות בעניני קדושה, וכמ"ש חז"ל (שבת נג:) כמה צנוע אדם זה שלא הכיר באשתו עד יום מותו שהיתה גידמת.
ואמרו (שם סה.) בנתיה דאבוה דשמואל, לא שביק להו גניאן גבי הדדי.
ואמרו (שם קמ:) אמר להו רב חסדא לבנתיה תיהוי צניעתן באפי גברייכו.
ואמרו (בק' פב.) עזרא תיקן שתהא אשה חוגרת בסינר, מפני צניעותא.
ואמרו (ב"ר עה-ו) לפי שהגמל צנוע בתשמישו, לפיכך לא פירסמו הכתוב.
ועיין דרכי קדושה בשו"ע (אורח חיים סי' רמ). וצריך להיות צנוע גם בעסק התורה, ובפרט ת"ח צריך להיות צנוע, כמ"ש חז"ל (ירושלמי ברכות פ"ה ה"א) ברית כרותה היא היגע בתלמוד בצנעה – לא במהרה הוא שוכח. מה טעם? (משלי יא-ב) ואת הצנועים חכמה
ואמרו (שהש"ר ד-כב) מה כלה זו צנועה, כך ת"ח צריך שיהא צנוע,
ואמרו (דרך ארץ זוטא ז) ת"ח צריך שיהא צנוע באכילה ובשתיה ברחיצה ובסיכה בהליכתו ובעטיפתו ובקולו.
ועוד אמרו (שם) ת"ח צריך שיהא צנוע במעשיו ומפורסם בדרכיו.

לזכות לדברים נפלאים בזכות הצניעות

ובזכות הצניעות זוכים לדברים נפלאים ואף מצילה ממות,
כמ"ש (ברכות סב:) אמר לו דוד לשאול מן התורה בן הריגה אתה, אלא צניעות שהיתה בך היא חסה עליך,
ואמרו (מגילה יג:) בשכר צניעות שהיתה ברחל זכתה ויצאה ממנה שאול,
ובשכר צניעות שהיה בו בשאול – זכה ויצאה ממנו אסתר [שג"כ הצילה את כל ישראל ממות].
ואמרו (יומא מז.) ת"ר שבעה בנים היו לקימחית וכולן שמשו בכהונה גדולה, אמרו לה חכמים מה עשית שזכית לכך?
אמרה להם מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי (והו"ד במשנ"ב סי' עה-יד).

וכן אמרו (במדב"ר א-ג) אשה שהיא מצנעת עצמה, אפילו היא ישראלית – ראויה, היא שתנשא לכהן ותעמיד כהנים גדולים.
ואמרו (תנחומא וישלח-ו) כשהאשה מצנעת את עצמה בתוך הבית – ראויה להנשא לכהן גדול,
ואמרו (במדב"ר ח-י) ע"פ (תהלים קכח-ג) אשתך כגפן פוריה, בירכתי ביתך- בזמן שהיא נוהגת בעצמה דת יהודית שהיא צנועה – זוכה שיוצאין ממנה בנים בעלי משנה. וכו'.
ואמרו (זוהר ח"א קטו.) כל זמן דאתתא בירכי ביתה, ולא נפקא לבר – היא צנועה ואתחזי לאולדא בנין דכשרין

בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב מאיר
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד