צדיק יסוד עולם.

כל העולם לא נברא אלא בשביל הצדיקים שעושים נחת רוח לבוראם…

בס"ד, לכבוד…. אחדשה"ט!

אכתוב בעז"ה איזה פירור על פרשת השבוע בראשית, וזהו (בראשית א,א)"בראשית ברא א' את השמים ואת הארץ". ידוע ששורש כל הבריאה ותכלית כל הבריאה היתה בשביל הצדיקים, ואפי' צדיק יחיד ובודד,

וכדאמרינן (יומא לח:) אמר ר' חייא בר אבא, אמר רב יוחנן אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים שנאמר (משלי י ) וצדיק יסוד עולם,

ר' חייא דדיה אמר מהכא (ש"א ב) רגלי חסידיו (פרש"י בשביל חסידיו, כמו (ברא' ל) ויברך ה' אותך לרגלי,) ישמור, (ולפני כן כתוב בפסוק הקודם "כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם חבל, רגלי חסדיו (בשביל חסידיו); 'חסידיו' טובא משמע ! אמר ר' נחמן בר יצחק 'חסידו' כתיב.

ואמרינן (ברכות ו:) (קהלת יב) סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא.., כי זה כל האדם, מאי כי זה כל האדם? אר' אלעזר אמר הקב'ה כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה.

רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד העולם כולו. ר' שמעון בן עזאי אומר, ואמרי לה ר' שמעון בן זומא אומר כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה.

ואמרינן במס' סנהדרין (צח:) אמר רב לא אברי עלמא אלא לדוד (ופרש"י בזכות דוד, שהיה עתיד לומר כמה שירות ותשבחות.) ושמואל אמר למשה (פרש"י בשביל משה, שהיה עתיד לקבל את התורה), ר' יוחנן אמר למשיח.. לפני שמש (פרש"י עד שלא נברא השמש) ינון שמו. ואמרינן בבראשית רבא העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות משה.

וכן אמרינן שם בהמשך בזכות משה נברא העולם, ואמרינן (ויקרא רבא לו) אמר הקב"ה לעולמו, יעקב בוראך, יעקב יוצרך. ואמרינן בתיקוני זוהר (תי' כא, דף נ.) בההוא זימנא דמשיחא אתחשיב כאילו לו אחברי עלמא, ואמרינן בזוה"ק (חג' לד: ) עד לא נברא עלמא נברא אור משיח.

ואמרינן בזוהר (ויגש, דף רח.) רבי אלעזר אמר: כד ברא קב"ה עלמא קאים ליה על סמכא חד וצדיק שמיה, והאי צדיק איהו קיומא דעלמא (בבחי' משלי י' וצדיק יסוד עולם) ודא איהו דאשקי וזן לכלא.

וכן אמרינן בזוה"ק (חא' קלה.) עתידים צדיקים בזמן תחיית המתים לברוא עולמות, וכשהצדיקים בעולם אזי העולם מתקיים. ואמרינן (שם הא' קמא:) זכאין אינון צדיקיא, דעובדיהון לגבי קב"ה לקיימא עלמא. (היינו שמקיימים את העולם במעשיהם).

וכן אמרינן (שם ח"א סו:-קלה.) כד זכאין אינון בעלמא, מתקיים. עלמא לעילא ותתא. ואמרינן בזוהר (פ' לך לך, דף פב.) עלמא לא קיימא אלא על צדיק חד, ועליה קאים עלמא, ובגיניה אסתמך, ועליה אשתיל.

והנה ידוע שבכל מקום בזוהר הקדוש (ע' פ' בראשית לא. ובתיקון כב) הצדיק מכונה בבחי' "כל", בחי' (דהא' כט) כי כל בשמים ובארץ, ותרגומו דאחיד בשמיא וארעא, היינו כמבואר בדברי רבי נחמן מברסלב – ליקוטי מוהר"ן (תנינא, סי' ז, אות ז) שהצדיק אוחז ומקיים שני העולמות, עולם העליון ועולם התחתון, שהם בחי' שמים וארץ, כי יש ב"א שהם דרי מעלה ויש דרי מטה, דהיינו עולם העליון ועולם התחתון. וצריך הצדיק להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך, ולהיפך צריך להראות לדרי מטה שאדרבא מלא כל הארץ כבודו, כי יש שוכני עפר, שהם בני אדם המונחים במדריגה התחתונה, ונדמה להם שהם רחוקים מאוד ממנו יתברך, וצריך הצדיק לעוררם ולהקיצם בבחינת (ישעיה כו) הקיצו ורננו שוכני עפר. ולגלות להם שה' עמם והם סמוכים אליו יתברך, כי מלא כל הארץ כבודו ולחזקם ולעוררם שלא יהיו מייאשים עצמם ח"ו כי עדיין הם אצל השי"ת וקרובים אליו כי מלא כל הארץ כבודו.

ולפ"ז ניתן להסביר הפסוק כך, בראשית  ברא אלקים את השמים ואת הארץ. היינו ראשית ותחילת ותכלית הבריאה, היתה בשביל הצדיק שהוא בחינת, "את השמים ואת הארץ" כנ"ל היינו היודע ללכת נגד רוחו של כ"א ואחד, עם אלו שהם בחי' שמים להראות להם שעדיין אינם יודעים כלום באלוקות, ועם אלו שהם בחי' ארץ, להראות להם שהם יקרים לפניו יתברך, והיינו את השמים ואת הארץ, דאחיד בשמיא וארעא.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה

נ.ב החלה ההרשמה [חינם] למוקד התפילות אצל הילולת רחל אמנו.