הילולת הרב צבי אריה בן ציון רוזנפלד זצ"ל | מחסידי ברסלב
הילולת הרב החסיד ר' צבי אריה בן ציון רוזנפלד זצ"ל
אשר הקדיש את חייו בהפצת תורת רבינו בארה"ב ובגיוס כספים לבניית מוסדות ברסלב בארה"ק • י"א כסלו
לרגל ההילולא של הרב החסיד רבי צבי אריה רוזנפלד זצ"ל מגדולי מייסדי ומקימי ענין רבינו הקדוש באמעריקא, התקיים שיעור מיוחד על ידי חתנו וממשיך דרכו הרב החסיד רבי נתן מימון שליט"א בסעודת רעווא דרעווין בביהמ"ד אור אברהם בדיבורים חמים כגחלי אש בגדולת מעלת ההפצה להפיץ אור הצדיק האמת שבכוחו להושיע את כל אחד מיסורי הגלות בעיקבתא דמשיחא, כמבואר בליקוטי הלכות תערובת הלכה ה' שמעלת עסק ההפצה הוא עולה על כל העבודות שבעולם, והאריך בעובדות נפלאות מהמסירות נפש של חותנו הגדול זצ"ל שהאיר באלפי נשמות את אור האמונה.
ברמות בית שמש התקיים סעודת הילולא והמשפיע הרה"ח ר' פנחס בונקר שליט"א נשא דברים בשפת האנגלית, להורדת השיעור לחצו על הקישור.
למחרת ביום ראשון עלו המוני תלמידיו ומוקירי זכרו בראשות חתנו הרב החסיד רבי נתן מיימון שליט"א לציונו הקדוש בהר הזיתים בחלקת חסידי ברסלב צמוד ממש לציונו של מורינו הרב החסיד רבי לוי יצחק בנדר זצוק"ל ושל הרב החסיד רבי שמואל שפירא זצוק"ל, ושאר גדולי אנ"ש הקדושים והטהורים זכותם יגן עלינו.
פרקים מתולדות חייו:
ר' צבי אריה בן-ציון רוזנפלד (תרפ"ב-תשל"ט) היה בנו של רבי ישראל אבא רוזנפלד ז"ל (תרמ"ב – תש"ז), בן למשפחת חסידי ברסלב, גזע משפחתו נעוץ דור אחר דור לחסידי ברסלב עד לר' אהרן זצ"ל, הרב של העיר ברסלב, ולר' שמואל יצחק, הרב מטשערין, אשר שניהם נמנו עם חסידיו המובהקים ביותר של רבינו.
ר' צבי אריה נולד בעיר גידיניה בפולין, בשנת תרפ"ב, וחלה בדיפתריה כשהיה בן ששה חודשים בסך הכל. אביו ר' ישראל אבא, ניגש ל"חפץ חיים" וביקש מהצדיק הקשיש לשנות את שמו של התינוק (דבר שנהוג לעשותו למען חולה מסוכן). הוסף לו השם בן-ציון, והבריא ממחלתו.
אביו ר' ישראל אבא רוזנפלד חי מרבית חייו בעיר קרמנצ'וג באוקראינה. עם הטבח שנעשה במשפחתו בעת המהפכה הבולשביקית – פנה מערבה, דרך פולין, והגיע לארה"ב בשנת תרפ"ד, ביחד עם בנו בן הנתיים. באותה עת היה בניו יורק בקושי מניין של חסידי ברסלב, ר' ישראל אבא סייע להקים שם התוועדויות שבועיות ללמוד את ספרי רבנו. ר' ישראל אבא היה פעיל גם בגיוס כספים לקהילת ברסלב בארץ ישראל.
בעוד הוא גדל ברובע בראונזויל בברוקלין, למד ר' צבי אריה בישיבה על שם הרב חיים ברלין ואחר כך בישיבת תורה ודעת. אחר כך הוא למד בהדרכתו של רבי אברהם יפה'ן הנודע בכל העולם כראש ישיבת נובהרדוק – בית יוסף. בגיל עשרים ושלוש, אחרי שהשלים בפעם השניה את כל התלמוד יחד עם כל שאר לימודיו המגוונים, הוסמך ר' צבי אריה לרבנות על ידי מורו הגאון רבי אברהם יפה'ן ורבנים חשובים נוספים.
כבר בשנת תש"ב בהיותו בן עשרים התחתן והתחיל לקרב ע"י הארגון "ועד ההצלה". אביו שהכיר את ר' אברהם שטרנהרץ זצ"ל עוד בעיר מגוריו קרמינטשוק היה מתכתב אתו בכל עת, ולאחר פטירת אביו בשנת תש"ז, המשיך ר' צבי אריה להתכתב עם ר' אברהם שהתגורר בירושלים.
במסגרת הראשונה מבין יותר מחמשים מסעותיו לארץ הקודש, בשנת תש"ט, הוא נפגש עם ר' אברהם ששתל בר' צבי אריה את הצורך הבוער להפיץ בארה"ב את תורתו של רבינו. זאת נעשתה לשליחות חייו, כמו"כ ר' אברהם אמר לו שלא ישנה את לבושו בכדי שיוכל לקרב כך הרבה אנשים בארה"ב. ולמשך שלושים שנה עסק ר' צבי אריה לחלוץ בתנועת בעלי התשובה בארה"ב, וזכה לקרב אלפי יהודים ליהדות ולתורתו של רבי נחמן מברסלב זיע"א, ובו בזמן הוא נפגש בהורים זועמים, באיומים על חייו ועל משפחתו, ואפילו ניסו להעמידו לדין על חטיפה (השו' סיפורי מעשיות יב). אולם, הוא התמיד בעבודתו, והביא ממש אלפי יהודים להכרה ראשונה עם היהדות ועם תורת רבינו. לאחר פטירת ר' אברהם שטרנהרץ דבק בר' אליהו חיים רוזין ור' לוי יצחק בנדר.
זכה להיות באומן כבר בשנת תשכ"ד ואף אירגן כל שנה שנה נסיעה מסודרת לאומאן. בקרב תלמידיו היו שפתחו את הדרך למסעות לאומאן לציונו של רבינועוד בזמן מסך הברזל, ורבים מתלמידיו פעילים עד היום בהיבטים שונים של עולמה של חסידות ברסלב.
כשהוא מרבה בהרצאות ודרשות, אהב ר' צבי אריה להעניק לציבור מידיעותיו הנרחבות בתלמוד, במדרש, בזוהר, בקבלה ובמשנתו של רבינו, במסגרת שיעורים שהשתתפו בהם תלמידים אשכנזים וספרדים גם יחד. הוא הצטיין גם בחכמה מעשית וידע לייעץ עצות טובות גם בענייני כספים. אולם לעצמו הוא חי חיי הסתפקות במועט, ובמשכורתו כמורה פרנס את עצמו ואת בני משפחתו.
מלבד הזמן שהקדיש להוראה בבית-הספר ולהרצאות על תורתו של רבינו, הקדיש ר' צבי אריה את עצמו גם לגיוס כספים לבניית מוסדות ברסלב בירושלים, בעידודם של ר' אברהם שטרנהרץ ור' אליהו חיים רוזין. יצוין כי הוא אשר גייס את מרבית הוצאות הבניה, ובזכותו הוקם הבנין הגדול המתנשא כיום במרכזה של השכונה החרדית "מאה שערים" בירושלים המשמש מאז ומקדם למרכז רוחני לתורה ולתפילה, כמו"כ עזר מאוד לבנות את ישיבת ברסלב בני ברק ואת בית כנסת ברסלב בקטמון ועוד.
ר' צבי אריה לגייס כספים כדי להוציא לאור את כתבי רבינו בלשון הקודש. הוא אף יזם את תרגום משנת רבינו ללשון האנגלית. פעולה זו החלה בתרגום שיחות הר"ן, שתורגם על ידי הרב אריה קפלן ז"ל (המחבר המפורסם של ספרי קבלה, מדיטציה יהודית ועוד) על פי בקשתו של ר' צבי אריה, את עריכת הספר עשה רבי צבי אריה עצמו. כמו כן גייס ר' צבי אריה כספים וחילק אותם למשפחות ברסלב עניות בישראל.
מכון "נחלת צבי" שהוקם בשנת תשל"ט על שמו ולזכרו ע"י חתנו הרה"ח ר' חיים מנחם קרמר שליט"א ממשיך בעז"ה את מפעלו המבורך והעמיד בראש מעייניו את הפצת אור תורת רבי נחמן. ההתחלה הייתה צנועה, אולם ההשפעה הייתה אדירה, במהלך עשרים וחמש שנות פעילות המכון, ראו אור מתורותיו ורעיונותיו של רבינו נחמן למעלה מ-130 ספרים – בכל הנושאים ובכל תחומי החיים – בכל השפות הנפוצות בקהילות היהודיות בימינו. באנגלית, עברית, ספרדית, רוסית, וצרפתית. הספרים חוללו נפלאות והביאו יהודים רבים לחשיבה שונה בחייהם וקירובם לדרך התורה והמצוות, במקומות שונים בעולם. באוסטרליה, אירופה, ארה"ב, דרום אמריקה ועוד.
המכון מוציא לאור תרגומים ופירושים בני סמכא וכן עבודות כלליות יותר על חסידות ברסלב, ומפארים את כל ספרי רבי נחמן ותלמידו רבי נתן להפכם לנחלת הכלל, בכל הנושאים הפרויקטים שמטפלים בהם כוללים גם הקלטת שירים ומנגינות מברסלב על גבי תקליטורים ואף בצורת ספר מוסיקה. היעד המרכזי הוא פירוש הספר של רבי נחמן ליקוטי מוהר"ן עם פירוש "נעימות נצח", ויצירות חשובות נוספות, הפותחות כולם צוהר לאפיקים רוחניים וערכיים. ומסייעים לאדם בבחירתו בדרך הנעלית והרצויה בזה ובבא.
סביב ר' צבי אריה התגבשה קבוצת תלמידים שאף הקימה בית כנסת משלה, ובו התקיימו שיעורים תורניים על פי דרכה ומשנתה של חסידות ברסלב, מאות רבות של משפחות התוודעו לדרכה של חסידות ברסלב ואמצו אותה לדרך חייהם, אלפים רבים נוספים מכירים ומצטטים ממשנתה של רבנו, אף זה הודות לר' צבי אריה.
ר' צבי אריה היה מלמד ילדים והעמיד למעלה מאלף תלמידים, ר' חיים ספרינג הי"ו, אשר זכה לשמש את ר' צבי אריה במשך שנים רבות, ושהה בצילו שעות ארוכות, מספר: "זכיתי לשמש את ר' צבי אריה כמה שנים, והייתי בביתו בכל יום כשלוש שעות – כך במשך יותר משלוש שנים. כל זה היה לפני יותר מחמישים שנה. פגשתי את ר' צבי אריה כשהייתי כבן שתים עשרה שנה. לאחר מספר שנים קראו לי לשמש כמלמד בתלמוד תורה בברוקלין, שם שימש גם ר' צבי אריה כמלמד".
"יש לדעת שבתלמוד תורה הזה, היו כמה וכמה בעיות לפני שר' צבי אריה התחיל לעבוד שם. כשהוא נכנס לעבודה, הוא עשה תנאי עם הנהלת התלמוד תורה, שיתנו לו בשבוע הראשון יד חופשית ללמד את הנערים מה שהוא רוצה. וכך התחיל לדבר על ליבם מאורו של רבינו הקדוש, ומדברי תורתו ועצותיו הקדושות, ואצל כל הילדים הסתמן שינוי אדיר לטובה. אני זוכר מעשה מאותה תקופה, קרה כשבוע ימים אחרי שר' צבי אריה התחיל ללמד. באותו היום הגיעו כמה מהורי התלמידים, וביקשו להעביר את המלמד מתפקידו, בטענה שהילדים רוצים להגיע למקום אליו נכסף כל כך ר' צבי אריה – לעולם האמת, לאחר שהכניס בליבם כיסופים וגעגועים לתכלית הנצחית.
"בזמן שלימדנו יחד באותו תלמוד תורה, לא היה לי שום מושג מחסידות ברסלב. לאחר תקופה פגש אותי חבר, וייעץ לי לשאול ולהתעניין אצל ר' צבי אריה אודות רבי נחמן מברסלב, וכך זכיתי להתוודע לאורו של רבינו הקדוש זיע"א, בתקופה בה לימדתי בתלמוד תורה, לקח אותי ר' צבי אריה תחת כנפיו, ובמשך שלוש שנים הוא לימד אותי כל יום שלוש שעות קבועות בצהרי היום, אז נוכחתי לראות את גודל בקיאותו בכל מכמני התורה הקדושה! הוא היה מציין מראי מקומות בש"ס וברמב"ם ובשו"ע בדיוק מפליא, עמוד ושורה מדוייקים. הוא פשוט זכר כל מילה, כל שיחה וכל מאמר".
"פעם נסענו יחד כמרחק שעה מניו יורק, ובדרך קנינו את 'ספר חסידים'. כשחזרנו ברכבת, הוא פתח את הספר ולמדנו בו. כשהגענו לבית שאלתי אותו איזו שאלה, ומיד הוא פתח את הספר חסידים והראה לי את התשובה בתוך הספר. בזמן שאני קראתי בקושי חמש דפים בלבד במשך הנסיעה, הוא כמעט וסיים את כולו".
"כשלמדתי בישיבת נוברהדוק, אצל ר' אברהם יפה'ן, ישבתי ללמוד פעם עם החברותא שלי, והיתה לי שאלה בגמרא. שאלתי את ר' צבי אריה את הקושיא והוא תירץ לי אותה, אבל החברותא שלי אמר תירוץ אחר. ניגשנו לר' אברהם יפה'ן, שתירץ את אותו התירוץ של החברותא שלי. אז אמרתי לר' אברהם יפה'ן, שר' צבי אריה אמר אחרת. אז הוא אמר: 'אם כך הוא אמר, כנראה שיש לו מקור לכך'…
"פעם היה לר' צבי אריה ויכוח עם ר' חיים צימרמן – ר' חיים אמר שהרמב"ם אומר כך וכך, ור' צבי אריה אומר שאין כזה רמב"ם בכלל… אמר לו ר' חיים: 'אם אתה צודק, אני מביא לך כתב־סמיכה', ובאמת לאחר מכן הוא בדק וראה שר' צבי אריה צדק, ועמד על בקיאותו הרבה, והביא לו את הכתב־סמיכה".
ר' צבי אריה ראה את הצורך הבוער להפיץ את תורתו של רבינו בקרב יהדות אמריקה, וזו נעשתה לשליחות חייו – למשך שלושים השנים הבאות היה ר' צבי אריה לחלוּץ בתנועת בעלי התשובה בארצות הברית, ובו בזמן הפגיש אנשים רבים יותר ויותר עם משנתו של רבינו הקדוש, ואף עסק רבות בהדפסת ספריו והפצתם. (באדיבות ניצוצות).
ר' צבי אריה היה ההוכחה לכך שגם בארצות הברית החומרנית ניתן להיות יהודי חסיד ברסלב, המסמל יהודי הדבוק בבוראו, ואינו נוהה אחר תעתועי העולם המודרני.
מאוד אהב את ארץ-הקודש וביקש להתיישב שם בעצמו. הדבר היחיד שעיכב בעדו היה התלמידים החדשים שהצטרפו מדי שנה לשיעוריו בחו"ל. פעם גמר אומר לעבור לירושלים בתנאי שתעבור שנה תמימה בלי הצטרפותו של תלמיד חדש… כאשר תקפתו מחלתו הקשה (מחלת הסרטן) בגיל חמשים ושש, עלה סוף-סוף לירושלים בקיץ תשל"ח, ובכך העניק לעצמו חודשים אחדים להתכונן בישראל לפטירתו.
אפילו כאשר הוגבל למטתו ונחלש מאוד, היו תלמידיו לומדים תלמוד וזוהר על-יד מטתו, כשר' צבי אריה עוקב אחר הדיון ומעיר הערות מפעם לפעם. הוא שימש כדמות-אב לתלמידיו, אשר רבים מהם באו לשיראל לימים אחדים רק כדי להעביר זמן במחיצתו הפעם האחרונה. עד כמה שהתאפשר לו, הוא התמיד באמירת "התיקון הכללי", תכופות בסיועו של אחד מתלמידיו, והשאיר אחריו עזבון הכולל אלפי שעות של שעורים והרצאות מוקלטים, אשר מאפשרות הצצה נרחבת אל תוך אוצרותיו של רבינו כיון שהן מתייחסות לכל שוחרי תורתו ומשנתו.
נפטר לבית עולמו ביום י"א כסלו בשנת תשל"ט, נקבר ונטמן בהר הזיתים בחלקת ברסלב, יהי זכרו ברוך.
השאיר אחריו בנו ר' ישראל אבא, וחתניו הרה"ח ר' חיים מנחם קרמר שליט"א, והרה"ח ר' נתן מימון שליט"א.