פרשת ראה | לא לסור מהדרך של אבותינו ורבותינו
פרשת השבוע ראה | מאת ראש ישיבת ברסלב הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט"א
פרשת ראה | דברי מוסר והתעוררות הדרכה והשקפת עולם של רבי נחמן מברסלב. מאת ראש ישיבת ברסלב | לסור מן הדרך הוא דבר מסוכן ביותר וסופו מי ישורנו. כי יש דרך צדיקים שעַם וכלל ישראל נוהג והולך בו, על פי עצת הצדיקים וגדולי הדור, ומי שחכם בעיניו, ופורץ גידרם נחש ישכם, כי ראייתו חלקית וקצרה.
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת ראה.
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.
וזהו (דברים יא – כו, כח) "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה.
את הברכה.. והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם, וסרתם מן הדרך.."
פרשת ראה | לא לסור מהדרך של אבותינו ורבותינו
לסור מן הדרך הוא דבר מסוכן ביותר וסופו מי ישורנו.
כי יש דרך צדיקים שעַם וכלל ישראל נוהג והולך בו, על פי עצת הצדיקים וגדולי הדור,
ומי שחכם בעיניו, ופורץ גידרם נחש ישכם, כי ראייתו חלקית וקצרה.
ואילו ראיית הצדיקים היא שלימה ומקיפה ביותר,
והצדיק רואה את הנולד למרחקים גדולים, ואפילו לדורות הבאים.
וגם האדם בעצמו נגוע בנגיעות המעוותים את התמונה, ואת ההתיחסות הנכונה,
והיצר מפתה אותו לעשות הערב לשעתו. ומכניס לו דמיונות של רווחים מדומים עצומים,
(לפעמים כסף, לפעמים כבוד, לפעמים הנאות עצומות, וכן הקלת הלחץ ופריקת עול,
מקבלת עול מלכות שמים ועשיית רצונו יתברך בפשיטות ותמימות).
והנה במשך כל הדורות היו אנשים שהיו חכמים בעיניהם וסרו מן הדרך המקובלת על החרדים שבכל דור ודור,
בחשבם שהם חכמים גדולים ומבינים יותר טוב מצדיקי וחכמי הדור, וסופם היה לדראון עולם. ונשארו קרחים מכאן ומכאן.
והפסידו את עולמם הניצחי, והפסידו את זרעם ודורותיהם, שסרו מאד מדרך ה'.
אוי להם, אוי לנפשם, אוי להם מיום הדין, אוי להם מיום התוכחה.
וזה לשון רבינו הקדוש ז"ל מברסלב:
(ליקוטי מוהר"ן תנינא סי' סב. – וראה בצוואת ריב"ש סימן עה. והו"ד בבעש"ט עה"ת פרשת עקב סי' נז, וראה עוד במאור עינים פרשת שמות, ובס' דגל מחנה אפרים פ' תרומה ד"ה ועשית, ופרשת קדושים ד"ה אל תפנו, בתוספת ביאור)
מובא בשם הבעל שם טוב,
על הפסוק (דברים יא) וסרתם – ועבדתם אלקים אחרים,
שתיכף כשסרים מהשי"ת – הוא בחינת עבודה זרה. עיי"ש.
ואכן כך הוא, שתיכף שסרים מהדרך אפילו מעט דמעט, בהמשך הדרך זה מתבטא במרחקים אדירים.
וראה בסוף סיפורי מעשיות בשיחות שבסוף הספר, וזה לשונו:
כי ידוע שהעולם הגשמי הזה הוא רק נקודת המרכז בתוך הגלגלים כמבואר לבעלי תכונה…
נמצא שאין שיעור לריחוק שנתרחק בעולמות העליונים, על ידי ריחוק כל שהוא,
אפילו פחות מחוט השערה שנתרחק והלך ממקום שהיה בתחילה,
כי אף שבכאן בהארץ התחתונה לא נתרחק, והלך, רק פחות מחוט השערה, שבעיניו לא נתרחק כלום,
עם כל זה שם בעולמות העליונים נתרחק כמה וכמה אלפים עולמות ופרסאות, עיי"ש.
ובעוונותינו הרבים דבר זה ותופעה מכוערת זאת שכיח בדורינו העלוב, אשר נערים ונערות שלא מבינים כלום,
מתחצפים ומורדים בהוריהם ומוריהם, (עוזבים מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים,
ונתקיים מה שאמרו חז"ל (סוף מסכת סוטה, דף מט:) בעיקבות משיחא חוצפא וסגי..
וחכמת הסופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו,
בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו, עיי"ש.
אבל לא רק נערים, אלא גם מבוגרים (בעיקר בעלי תשובה) עושים ובוחרים בשטויות וסרים מן הדרך.
וצריך הרבה תפילה ודבר זה מרומז בחז"ל (שם) שסיימו כל הרשימה הכואבת הנ"ל עם המילים –
ועל מה יש לנו להישען? על אבינו שבשמים ע"כ. אשר על כן יש להרבות בתפילה על הדור המסכן והיתום הלזה.
וכמובן ג"כ לעשות השתדלות נכונה ונבונה לקרבם ולהחזירם לדרך הישרה,
כי אפילו סוס משתולל – לא פשוט להחזירו לתלם, קל וחומר בעל בחירה. ובעזרת ה' נעשה ונצליח.
בברכת התורה וכל טוב סלע
ראש ישיבת ברסלב
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
