כל ישראל ערבים זה לזה

כל ישראל ערבים זה לזה, וכל אחד מאתנו מחוייב לדאוג כפי יכולתו שכל יהודי ויהודי יתקרב להשי"ת ולעבודתו, ושלא יסטה מן הדרך המקובלת מאבותינו ורבותינו ז"ל עד משה רבינו, בבחינת (שה"ש א-ח) צאי לך בעקבי הצאן, ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים.., פרשת השבוע צו…

כל ישראל ערבים זה לזה | פרשת צו

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת צו

להורדה והדפסה – עלון לשבת פרשת צו

לכבוד… אחדשה"ט!

בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע,

וזהו (ויקרא ו-ב) "צו את אהרן ואת בניו". ופרש"י (ומקורו בחז"ל בתורת כהנים א-א) אין 'צו' אלא לשון זירוז, מיד ולדורות. ע"כ.

וביאר בחזקוני, וזה לשונו : פרש"י אין צו אלא זירוז (השמיט מילת "לשון", וכן הוא במקור בסיפרא) מיד ולדורות.

זירוז – מדכתיב בפרשת דברים ואצוה את שופטיכם (דברים א, טז), ואמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין ז:) כנגד מקל ורצועה – תהא זירוז.

מיד – (היינו לביצוע מידי) מדכתיב בפרשת נשא, צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה וכו' (במדבר ה,ב), ושם כתיב ויעשו כן בני ישראל (שם ד). שזה בחי' אומר ועושה – ביצוע מידי, וכנ"ל.

ולדורות – מדכתיב בפרשת שלח מן היום אשר ציוה ה'. והלאה, לדורותיכם (שם טו, כג). ע"כ.

כלומר כל מקום שמופיע בתורה הקדושה לשון ציווי, הוא לדורות עולם ולא רק לדורו של משה רבינו.

והנה עצם סיגנון הציווי "צו את אהרן ואת בניו", ולא הסתפק הפסוק בציווי לאהרן, ומסתמא ממילא אהרן כבר ידאג להעביר את מצוות ה' הנוגע לכהנים לדורותיו, אלא השי"ת ציוה במפורש למשה רבינו שהוא יצוה ויזרז בנפרד מאהרן, גם את בניו,

ולמדנו  מכאן שגם אנחנו צריכים לנהוג כן לדורות,

דהיינו לזרז ולחזק אחד את השני בעניני עבודת ה', בבחינת (ישעיה מא-ו) איש את רעהו יעזורו, ולאחיו יאמר חזק, ובנפרד מכך גם לזרז את הדורות, כפי יכולת ההשפעה והקירבה אליהם.

שזה בחינת מה שידוע (וגם איתא במפורש בהרבה מכתבים של מוהרנ"ת זצ"ל) שר' נתן תלמיד רבינו ז"ל היה מזרז בעניני עבודת ה' (ולא הפקיר, ולא סמך על זה שאולי הזמן יעשה את שלו, או אחרים ישפיעו) את נכדי רבינו ז"ל, וגם את זרע תלמידי רבינו ז"ל, ועשה ככל יכולתו לקרבם ולחזקם בדרך הישר והאמת.

ובאמת שכל זה כלול במה שאמרו חז"ל (שבועה לט.) כל ישראל ערבים זה לזה, וכל אחד מאתנו מחוייב לדאוג כפי יכולתו שכל יהודי ויהודי יתקרב להשי"ת ולעבודתו, ולא יסטה מן הדרך המקובלת מאבותינו ורבותינו ז"ל עד משה רבינו, בבחינת (שה"ש א-ח) צאי לך בעקבי הצאן, ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים,

אלא שכאן יש חידוש, שלא נסמוך על ההורים, ועל שאר סמיכות כנ"ל, אלא נזרז את הדורות בעצמינו

(וכמובן באופן שזה רצון ה', ולא פוגע ונכנס לתחום לא לו. והכל ביישוב הדעת ולפי העניין, כי הדבר צריך להיות לתועלת, ולא להזיק ח"ו, ופשוט).

וכן כל דבר שאנחנו עושים – צריך להיות באופן שלדורות עולם יהא בדבר לתועלת ולרצון ה' ולא להיפך ח"ו, שזה בחי' מ"ש חז"ל (ברכות יא.) ולא עוד אלא שמא יראו התלמידים (ולא יבינו נכון) ויקבעו הלכה לדורות (בטעות).

ואכן כל רפיון וכל טעות יש לו השלכות לדורות כעין מ"ש חז"ל (שם לה:) בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים.

דורות הראשונים – עשו תורתן קבע, ומלאכתן ארעי, זו וזו נתקיימה בידן,

דורות האחרונים – שעשו מלאכתן קבע ותורתן ארעי, זו וזו לא נתקיימה בידן.

וזה ג"כ בחי' (שבת לג:) בזמן שהצדיקים בדור – הצדיקים נתפסים על הדור. כי אע"פ שחובת התוכחה על כל אחד, וכן כל ישראל ערבים זה לזה, וכנ"ל, מ"מ בודאי עיקר האחריות והמטלה, על מי שבידו להשפיע ולו שומעים.

והנה בדבר שתלוי במעשה שהוא לטובת הדור והדורות הבאים – צריך לקום ולעשות מעשה.

ובדבר שתלוי בדיבורים התחזקות ועידוד – צריך לדבר,

ובדבר שאינו בידינו לתקן – עכ"פ צריכים להתפלל על כך, בבחי' (ויקרא יט-טז) לא תעמוד על דם רעך,

שבדבר שאפשר לעשות מעשה הצלה, כן יעשה,

ובדבר שיכול רק לעזור, כן יעשה,

וכשלא יכול לעשות כלום, עכ"פ יתפלל על כך,

שזה בחי' מ"ש (סנהדרין צא:) מפני מה נענשו? מפני שהיה להם לבקש רחמים על דורם ולא ביקשו. אלא צ"ל בבחינת (ע' קהלת ט-י) כל מה שבכוחך לעשות עשה. ובעזהי"ת נעשה ונצליח.

 

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב מאיר

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד שליט"א

 

בברכת פסח כשר ושמח

נ.ב תרומות / מעשרות

יתקבלו בברכה לטובת לומדי התורה הקדושה בישיבת ברסלב

תומכי אורייתא – עולם התורה מתקיים בזכות הצדקה שלכם

צלצלו 050-4161022

וזכות התורה ולומדיה יהיו בעזרתכם להתברך הכל מילי דמייטב

ולהיושע מצרות נפשכם !