פרשת השבוע מקץ – תקציר: (שיחות הר"ן סי' ו) היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה. והוא מרמה [ומגרה] בני אדם ושואל לכל אחד, מה אני אוחז? ולכל אחד נדמה [ומדמיין לעצמו] כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאוה, וע"כ הכל רצים אחריו, ואח"כ פותח את ידו ואין בה כלום.. כי אין מי שימלא תאותו אצלו.
פרשת השבוע מקץ | הבלי העולם הזה
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת מקץ
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו, הקשור עם פרשת השבוע,
וזהו (בראשית מא-כ) "ותאכלנה הפרות הרעות את הפרות הבריאות, ותבואנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה, ומראיהן רע כאשר בתחילה".
כי זה כלל גדול בכל תאות ותענוגי עוה"ז, אחרי שהאדם ממלא תאותו – הכל מתאדה והיה כלא היה והכל נשכח ונעלם, (וזה למי שאכן משיג וממלא תאותו, כי על פי הרוב רודפים אחר הרוח, ולא משיגים כי אם מפח נפש, אלא אפילו כשמשיגים – אין נחת לאורך ימים, והדבר והשמחה וכיף נעלמים מהר, ובמקום השובע רעב, ובמקום ההנאה צער ומפח נפש). וכמו שכתב שלמה המלך החכם מכל אדם (קהלת ה-יד) כאשר יצא מבטן אמו ערום, ישוב ללכת כשבא, ומאומה לא ישא בעמלו שיוליך בידו.. כל עמל שבא כן ילך, ומה יתרון לו שיעמול לרוח.
וכדכתיב (איוב א-כא) ערום יצאתי מבטן אמי, וערום אשוב שמה. כי האדם צובר וצובר ולבסוף מאומה לא נשאר בידיו, ואפילו נשאר לא יקח עמו לקבר, ואפילו יקח לקבר (כמו שהיו רגילים לעשות הגוים הקדמונים שהיו ממלאים את הקבר עם אוכל כסף וזהב ותכשיטים) לא יהנה מזה מאומה (מקסימום יבואו שודדים ויעכירו אותו עוד בשודדם את תכולת קברו).
וכמו שביאר היטב רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (שיחות הר"ן סי' ו) וז"ל היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה. והוא מרמה [ומגרה] בני אדם ושואל לכל אחד, מה אני אוחז? ולכל אחד נדמה [ומדמיין לעצמו] כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאוה, וע"כ הכל רצים אחריו, ואח"כ פותח את ידו ואין בה כלום.. כי אין מי שימלא תאותו אצלו.
גם אמר: נדמו כל התאות של העוה"ז כמו עמודי אור הנכנסים בבית מן אור החמה כנראה בחוש שהם נדמים לעמודים ורוצים לתפוס אותם העמודי אור, שתופסים וחוטפים ואין בתוך היד כלום, כך הם כל תאות העוה"ז.
וכמ"ש מו"ז הגר"א זצ"ל (באגרתו המפורסמת) וזה לשונו: וידוע כי כל העוה"ז הכל הבל, וכל השעשועים הכל כ-לא! ואוי לרודפים אחר ההבל אין בו מועיל.. והזמן בוגד הוא כמאזנים, יגביה הקל וישפיל הכבד, והעולם דומה לשותה מים מלוחים, ידמה לו שמרווה, וצמא יותר (מבחר הפנינים). ואין אדם מת, וחצי תאוותו בידו (מדרש רבא קהלת א), זכור הראשונים אשר לפנינו, שכל אהבתם וחמדתם ושמחתם – כבר אבדה, ומקבלים על זה דינים (ועונשים) מרובים, ומה הנאה לאדם שסופו לפרוש לעפר רימה ותולעה, וכל ההנאות יתהפכו לו בקבר למרה, והמוות כרוך כאדם. עיי"ש. וכדאיתא במסילת ישרים (פ"א) שהנשמה אינה מוצאה שום נחת רוח בכל עינוגי עוה"ז,
והוא מה שלמדנו ז"ל במדרש קהלת (רבא, פ"ו) וז"ל – וגם הנפש לא תמלא (קהלת ו-ז) משל למה הדבר דומה? לעירוני שנשא בת מלך (הוא הגוף שמקבל לתוכו את הנפש ונשמה) אם יביא לה כל מה שבעולם – אינם חשובים לה כלום, שהיא בת מלך, כך הנפש [ונשמה] אילו הבאת לה כל מעדני עולם אינם כלום לה. למה? שהיא מן העליונים,
וכך אמרו רבותינו ז"ל (אבות פ"ד) על כרחך אתה נוצר ועל כורחך אתה נולד, כי אין הנשמה אוהבת העולם הזה כלל, אלא אדרבא מואסת בו. עיי"ש.
עוד אמר רבינו ז"ל (שיחות הר"ן סי' נא) העוה"ז אינו כלום.. כי העוה"ז מטעה אותנו לגמרי, שמראה לאדם כאילו הוא מרוויח בכל פעם ובסוף אינו כלום, כאשר נראה בחוש שרוב בני אדם, שעוסקים ועובדים ימים ושנים.. ולבסוף כשבאים לחשבון – אין נשאר בידם כלום, ואם אפילו משיג מעות – לוקחים אותו מן המעות. וגם היכן כל הכסף שעושים מימות העולם, כי מעולם עושים תמיד מעות, והיכן הוא כל המעות, רק באמת אינו כלום לגמרי. עיי"ש.
ואשרי מי שעושה את העיקר דהיינו תורה ועבודת ה' מצוות ומעשים טובים עיקר.
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד