בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע תצוה
לכבוד…אחדשה"ט! בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.
להורדת העלון השבועי בקבצי PDF >> לחץ כאן >> פרשת השבוע תצוה
וזהו (שמות כז-כ) "ואתה תצוה את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד".
כתיב (תהלים קמה-ג) גדול ה', ולגדולתו אין חקר. וראוי לעבדו יתברך בהתלהבות דביקות וחשק רב בדחילו ורחימו בקדושה וטהרה, וסילודין.., ברשפי שלהבת י-ה.
אבל לעבוד את ה' כך, ובפרט בתמידות, צריך טהרת הלב, דהיינו לב נקי ממידות רעות, ומחשבות פסולות ומגונות בבחי' (תהלים נא-יב) לב טהור ברא לי אלקים, ורוח נכון חדש בקירבי.
וכתיב (משלי כב-יא) אוהב טהור לב חן שפתיו (ותפילתו מתקבלת) רעהו מלך (מלכי המלכים, הקב"ה).
וזה בחי' (תהלים יט-י) יראת ה' טהורה עומדת לעד. והלא תראה בכל מקום שעבודת ה' לא סובלת טומאה, ומרחיקה אותה מאד, וכדתנן (כלים פ"א) עשר קדושות הן, עיירות מוקפות חומה מקודשות-שמשלחין מתוכם את המצורעים, הר הבית מקודש ממנו – שאין זבים וזבות נידות ויולדות נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו- שאין הגוים וטמא מת נכנסים לשם, עזרת נשים מקודשת ממנו – שאין טבול יום נכנס לשם, עזרת ישראל מקודש ממנו – שאין מחוסר כפורים נכנס לשם, וחייבים עליה חטאת (הטמאים הנכנסים לשם בשגגה) וכו'.
וכן אסור להתקרב לקדשים – כשהוא טמא טומאה כל שהיא, הרי שעבודת ה' דורשת כל מיני טהרה. טהרת הגוף וטהרת המחשבה. וכמ"ש (ויקרא ז-יח) לא ירצה, המקריב אותו לא יחשב לו- פיגול יהיה, וכתיב (שם יט-ז) פיגול הוא-לא ירצה. וכדתנן (זבחים מו:) אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד. וזה בחי' מה שנאמר בקדשים (ויקרא ז-יט) כל טהור יאוכל בשר.
וזה בחי' מש"כ בשולחן ערוך אבן העזר סי' כה ס"א וז"ל ראוי לאדם להרגיל עצמו בקדושה יתירה, ובמחשבה טהורה, ובדעת נכונה. וכן ינהוג להתרחק מהשחוק (פי' הוללות) ומהשיכרות ומדברי עגבים, וכו'. יתירה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה. ע"ש.
וזה בחי' (דברים כג-יא) אשר לא יהי' טהור-מקרה לילה, דרמיז לן קרא שלמה קרה לו מקרה לילה – כי מקודם "אשר לא יהיה טהור", וכמ"ש חז"ל (ע"ז-דף ה:) המהרהר ביום-בא לידי טומאה בלילה. וכן נצטוינו (במדבר טו-לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וגו', להתקדש בקדושה העליונה, כי העליון ב"ה-עליו נאמר (חבקוק א-יג) טהור עינים מראות ברע.
וכן כתב רבי חיים ויטאל זצ"ל שר"י סאגיס ז"ל אמר לו בשם הארי ז"ל כי אין דבר יותר מוכרח וצריך אל האדם לענין ההשגה, כמו הטבילה, שצריך שיהיה האדם טהור בכל עת (עץ חיים-בהקדמה). ואיתא בהנהגות ר' מיכל מזלאטשוב זצ"ל וז"ל יהיה טהור תמיד בכל עת בטבילת גופו ונטילת ידיו במים, ולא ישהה הטומאה עליו אפילו כדי הילוך ד' אמות, אלא מיד כשהוא יכול לטבול, יטבול, וגם טהרה בבגדיו כמו שאמר הכתוב (בראשית לה-ב) והטהרו והחליפו שמלותיכם.
וכך כתב רבי שבתי מראשקוב בסידורו אלו דברים העומדים ברומו של עולם וכל הזהיר בהם מובטח שהוא בן עוה"ב, להיות תפילת שמונה עשרה, צלולה וזכה בלי מחשבה אחרת. להיות טהור בכל עת, ואם אירע לו מקרה, אם יוכל לטבול יטבול, ואם לאו-ישפוך עליו ט' קבים מים [אם רחץ מלמטה למעלה עד טבורו]. וכו'…
וזה בחי' פרשת השבוע "ויקחו אליך שמן זית זך למאור, להעלות נר תמיד". דהיינו שלעלות תמיד ולעשות תמיד שטייגען בעבודת ה', ולהתלהב ברשפי שלהבת י-ה, צריכים שהמוחין המכונים 'שמן' יהיו זך, כלומר זכים וטהורים, וכדפרש"י "זך בלי שמרים", המרמזים לפסולת המחשבה, וכמ"ש חז"ל (אבות פ"ה מי"ח) ד' מידות ביושבים לפני החכמים. ספוג, ומשפך, משמרת ונפה, משמרת – שמוציאה את היין וקולטת את השמרים. וזה בחי' (חגיגה טו.) טינה היתה בלבם, רח"ל.
ויהי רצון שנזכה לטהרת הלב בלי שמרים, ונעבוד את בוראנו בדחילו ורחימו התלהבות ושמחה.
בברכת התורה וכטו"ס
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
ראש מוסדות ברסלב – ישיבת "נצח מאיר" לבעלי תשובה ומתחזקים
הערות או הארות על המאמר
או שאלות לרב ניתן להעביר דרך הדף >> שאל את הרב