פרשת השבוע תזריע מצורע
ואם איש מושפע מהסביבה, אשה שדעתה קלה וקלילה יותר (ע' שבת לג:) על אחת כמה וכמה וילדים ונערים ונערות עאכו"כ. וא"כ צריך האדם להזהר היטב עם מי הוא מתחבר, ועם מי אשתו מתחברת, וכן בניו ובנותיו, וכן צריך לשקול היטב מקום מגוריו, כי הסביבה משפיעה בלי ספק וזה גודל האיסור של שמיעת רדיו, וק"ו צפיית טלויזיה, וק"ו אינטרנט, כי האדם נחשף לדעות והשקפות פסולות, ולמראות אסורות (כולל ע"ז, גילוי עריות, ושפיכות דמים, ודעות עקומות ואפיקורסיות). ובתוך זמן קצר מתדרדר ומתדרדר עד התהום והשאול תחתית ומתחתיו…
בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א.
יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע תזריע [מצורע].
לכבוד…אחדשה"ט!
להורדה עלון השבועי של הישיבה בקבצי PDF להורדה והדפסה >> פרשת השבוע תזריע
בעזהי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע, וזהו (ויקרא יב-ב, ה) "אשה כי תזריע וילדה זכר, וטמאה שבעת ימים", כימי נדת דוותה תטמא. "ואם נקבה תלד-וטמאה שבועיים", כנדתה אמרו חז"ל (נדה לא.) שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי, מפני מה אמרה תורה, לזכר שבעה ולנקבה ארבעה עשר יום?
אמר להם :
זכר – שהכל שמחים בו, מתחרטת האם משבועתה לשבעה ימים,
נקבה – שהכל עצבים בה, מתחרטת בה לארבעה עשר יום,
[ועניין השבועה – מבואר שם מקודם, וז"ל שאלו תלמידים את רבי שמעון בן יוחי, מפני מה אמרה תורה: יולדת מביאה קרבן? אמר להם בשעה שכורעת לילד, קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן].
נמצאנו למדין שהאשה משנה דעתה מקצה לקצה עקב השפעת דעת הקהל, ולפעמים עושה כן בתהליך מזורז.
וכן כל אדם משנה את דעתו ודעותיו, לפי דעת הקהל הסובבים אותו.
ויש בדבר מעלה וחסרון.
המעלה היא – שאם טועה בדעותיו והשקפותיו, או שלפעמים מחליט בפזיזות החלטה נמהרה שלא נכונה ולא צודקת – אזי הציבור השפוי יכול לתקן את דעותיו.
והחיסרון הוא – כשהוא להיפך, דהיינו כשהוא צודק בדעותיו והשקפותיו, ולבסוף חוזר בו ותואה על הראשונות (ע' קדושין מ:) ומתיישר עם הציבור הסובב אותו, על אף שהוא צודק והם לא, ואפילו בדברים הנוגעים לרצון ה', דהיינו שהוא נכנע לטעותם בורותם ורשעותם בדברים שהם עבירות, והשקפות פסולות בעיני ה'.
וזה בחי' מש"כ הרמב"ם ז"ל (הלכות דעות, פ"ו ה"א) דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחביריו, ונוהג כמנהג אנשי מדינתו.
לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך כדי שלא ילמד ממעשיהם.
הוא שאמר שלמה (משלי יג-כ) הולך את חכמים – יחכם, ורעה כסילים – ירוע.
ואומר (תהלים א-א,ב) אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב, כי אם בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה.
וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים, ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה – ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעים ושומע שמועתם נוהגים בדרך לא טובה כמו זמננו וכו' – ישב לבדו יחידי, ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה, אא"כ נתערב עמהם ונוהג כמנהגם הרע – יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו [כמותם] בדרך חטאים.
ואם איש מושפע מהסביבה, אשה שדעתה קלה וקלילה יותר (ע' שבת לג:) על אחת כמה וכמה וילדים ונערים ונערות עאכו"כ.
וא"כ צריך האדם להזהר היטב עם מי הוא מתחבר, ועם מי אשתו מתחברת, וכן בניו ובנותיו, וכן צריך לשקול היטב מקום מגוריו, כי הסביבה משפיעה בלי ספק וזה גודל האיסור של שמיעת רדיו, וק"ו צפיית טלויזיה, וק"ו אינטרנט, כי האדם נחשף לדעות והשקפות פסולות, ולמראות אסורות (כולל ע"ז, גילוי עריות, ושפיכות דמים, ודעות עקומות ואפיקורסיות). ובתוך זמן קצר מתדרדר ומתדרדר עד התהום והשאול תחתית ומתחתיו.
וע"כ צריך להתאמץ להתרחק מכל הנ"ל, ולהתקרב לקדושה, וכמ"ש הרמב"ם (שם בהמשך ה"ב) וז"ל מצות עשה להדבק בחכמים ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם, וכן צוו חכמים – הוי מתאבק בעפר רגליהם, ושותה בצמא את דבריהם.
בברכת התורה וכטו"ס
שמעון יוסף ויזנפלד הכהן