פרשת השבוע | פרשת שמיני, עוסקת בגודל ההשגחה הפרטית ואהבת השם לעם ישראל,
כבשה בין שבעים זאבים, הרעבים לטרוף אותה, והיא חייה ושמחה ועושה רצון אביה שבשמיים, וממנה ילמד כל אדם על חייו הפרטיים והשגחת ואהבת השם עליו בפרטיות בכל !
פרשת השבוע שמיני | השגחה פרטית
פרשת השבוע, לחץ כאן >> להורדת העלון השבועי של ברסלב
וזהו (ויקרא ט-ב,ה) "ויהי ביום השמיני, כי היום ה' נראה אליכם".
הבחינה הזאת של גילוי השכינה והתגלות אלוקות, והשגחה פרטית אצל עם ישראל, היא תופעה תמידית בכל יום ויום, בכל התחומים,
ומספיק לא להיות עיור וסומא מרצון כדי לראותה, איך כבשה בין שבעים זאבים, הרעבים לטרוף אותה,
ומוקפת מהם, שורדת, חיה וקיימת, על אף שכל מחשבותם הם עליה לרעה!
כמ"ש חז"ל (פסחים פז:) אמר רב אושעיא מאי דכתיב (שופטים ה-יא) צדקת פזרונו בישראל.
צדקה עשה הקב"ה בישראל שפזרן לבית האומות (פרש"י שלא יהיו יכולים לכלותם [בהיותם זמינים] יחד).
והיינו דאמר ליה ההוא מינא לר' חנינא: אנן (הגויים) מעליכן מינייכו וכו' ואילו אנן איתינכו גבן כמה שני ולא קא עבדינן לכו מידי.
אמר ליה רצונך יטפל לך תלמיד אחד, נטפל ליה ר' אושיעא, אמר ליה דלא ידעיתו היכי תעבדו. תכלונן-כולהו-ליתנהו גבייכו, מאי דאיכא גבייכו- קרי לכו מלכותא קטיעתא.
אמר ליה גפא דרומאי (לשון שבועה) בהא נחתינן ובהא סלקינן (פרש"י במחשבה זו אנן עסוקים תמיד)!!!
ובלי ספק
שמהאי טעמא הרבה צוררי ישראל היו שמחים מאד אילו כל פזורת בני ישראל מכל העולם היו עולים לארץ ישראל, כדי שיהיו כולם מרוכזים במקום אחד, וככה היה הרבה יותר קל להשמיד את עצמם ביחד ובבת אחת. רח"ל.
ואמרו חז"ל (יומא סט.) אלמלא מוראו של הקב"ה היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות.
הכלל הוא :
והרי כל האומות שונאות את ישראל (ע' ב"ר סג),
והשינאה של הגוים כל כך עמוקה ומושרשת, עד שכבר היא בגֶנים דילהון.
ואמרו חז"ל (פסיקתא רבתי, ט) אמר דוד כבש בין ע' זאבים, מה יכול לעשות?
כך ישראל בין אומות חזקים מה הם יכולים לעשות, אילולי אתה עומד להם בכל שעה ושעה, ע"כ.
וכן כתיב (תהלים כד-יד) כי לא יטוש ה' עמו ונחלו לא יעזוב. ואמרו חז"ל (דב"ר ג) בשבועה נשבע הקב"ה שלא יניח את ישראל לעולם.
ואמרו (ילקוט שמעוני, פ' עקב, סי' תתס) כתוב אחד אומר (דברים יא-יב) תמיד עיני ה' אלקיך בה.
וכתוב אחד אומר (תהלים קד-לב) המביט לארץ ותרעד, אלא, כשישראל עושים רצונו של מקום – תמיד עיני ה' אלקיך בה ואינם ניזוקים.
ואמרו (כתובות סו:) אשריכם ישראל בזמן שעושים רצונו של מקום – אין כל אומה ולשון שולטת בהם.
ואמרו (במדב"ר כו) ישראל כשעושים רצוני, על אחת כו"כ שלא יכרת ולא ישמד שמם מלפני, אלא חיים הם וקיימים לעד.
ואמרו (מדרש שוחר טוב, שמואל טז) כל שבא ונזדווג בישראל, סוף שהוא נוטל את שלו מתחת ידיהם.
ואמרו (שמו"ר טו) כשם שהכל יראים מן הקב"ה, כך הגוים יראים מישראל.
ואף על פי
שכתבנו עד כאן בעיקר על ההשגחה הקיומית, מ"מ אמת נכון הדבר בכל תחומי החיים, פקח עיניך וראה.
ואע"פ שעד הנה דיברנו (במכתב של פרשת השבוע) על כלל ישראל, מ"מ הוא הדין על כל יהודי ויהודי ישנה השגחה פרטית מיוחדת ונפלאה, וכמו שרואים בחוש, וכמ"ש חז"ל (ברכות לג. ; כתובות ל.) הכל בידי שמים, ואמרו (שבת קז:) יושב הקב"ה וזן מקרני ראמים עד ביצי כינים, ואמרו (יומא לח:) אין אדם נוגע במוכן לחבירו, ואין מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימא.
ואמרו (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אא"כ מכריזין עליו מלמעלה.
(ועיין במדרש חזית-שהש"ר ז) אין הקב"ה משגיח על הגוים, ועל מי משגיח? על ישראל.
ומי שיקיים (תהלים טז-ח) שויתי ה' לנגדי תמיד,
וכמבואר בשו"ע או"ח סי' א ס"א ע"י מו"ז מורם זצ"ל
יקויים בו בכל יום הנאמר בפסוק "כי היום ה' נראה אליכם".
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד