פרשת השבוע שמות | גלות

"ואלה שֵמות בני ישראל הבאים מצרימה". אל תקרי שֵמות (בצירי) אלא שַמות (בפתח).., כי כשבני ישראל יורדים לגלות הגשמי, וקל וחומר הרוחני, הוא שממה וחורבן גדול… והנה כל אחד צריך לעשות כל מאמץ לא להגיע ולא ליפול בגלות, לא גלות גשמי ולא גלות רוחני, ואם בכל זאת נפל והגיע לשם צריך לעשות הכל לצאת משם,

גלות

וזהו (שמות א-א) "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה".

אמרו חז"ל על פירוש שמה של רות המואביה (ברכות, ז:) מאי רות ? אמר ר' יוחנן שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותשבחות.

מנא לן דשמא גרים (שהשם גורם) ? אמר רבי אלעזר דאמר קרא (תהלים מו-ט) לכו חזו מפעלות ה' אשר שׂם שַׁמות בארץ (פרש"י אשר שם ארצות הגוים שממה וחורבן). אל תקרי שַמות (בפתח) אלא שֵמות (בצירי). וכן איתא בזוה"ק פרשת השבוע (ריש דף ה.) בשם רבי אבא.

ובכהאי גוונא אף אנן נאמר "ואלה שֵמות בני ישראל הבאים מצרימה". אל תקרי שֵמות (בצירי) אלא שַמות (בפתח).., כי כשבני ישראל יורדים לגלות הגשמי, וקל וחומר הרוחני, הוא שממה וחורבן גדול. כי טומאת ארץ העמים וזוהמת ורשעות יושביה, ידועים ומפורסמים (למי שלא מתעלם ומסתיר  האמת), ואין נשמת ישראל סובלתם מרצונה ומטבעה !!

והירידה לגלות הוא צער גדול לנשמת האדם (היהודי) וכביכול גם להשי"ת, וכמ"ש חז"ל (ברכות ג.) אוי לבנים שבעוונותיהם הגליתם לבין האומות. ואמרו (דברים רבא ב) הראה משה לישראל אם חטאו היאך הם עתידים לגלות. ואמרו (שבת לג.) בעוון גילוי עריות, ועבודה זרה, והשמטת שמיטין, ויובלות – גלות בא לעולם. ואמרו (אבות פ"ה מ"ט) גלות בא לעולם על עובדי ע"ז ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים.

ואמרו (בראשית רבא יט) מה אדם הראשון הכנסתיו לתוך גן עדן, ועבר על הציווי, ודנתי אותו בשילוחין ובגירושין, וקוננתי עליו איכה,

אף בניו הכנסתים לארץ ישראל, וציויתים, ועברו על הציווי – דנתי אותם בשילוחין ובגירושין, וקוננתי עליהם 'איכה'.

ואמרו (סוטה מח.) על הפסוק (ישעיה ה-יא) אוי משכימי בבוקר שכר ירדפו, מאחרי בנשף יין ידליקם, מה כתיב אחריו (שם יג) לכן גלה עמי מבלי דעת.

[ואמרו (סנהדרין קד.) כל המזמין גוי לתוך ביתו, ומשמש עליו – גורם גלות לבניו. 

ואמרו (אבות פ"א מי"א) חכמים הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות וכו'.] ואמרו (ב"ר לו) עשרת השבטים לא גלו אלא בשביל היין (ופשוט דה"ה ולפעמים ק"ו שמשקאות יותר חריפים מהיין למיניהם, ובראנפ"ן למיניו, כוואדקה, וויסקי וכו' וכו' בכלל הנ"ל, וכן סמים למיניהם – גורמים גלות, ודבר זה פשוט, ואין צורך להסביר, אומנם יצר הרע מבלבל שזה משחרר את הלחץ וכד'.., אבל בסופו של דבר כל אחד יודע בלבבו לאן זה מביא אותו).

ואמרו (איכה רבתי א) לא גלו ישראל עד שכפרו ביחידו של עולם, ובברית מילה, ובעשרת הדיברות, ובחמישה ספרי תורה, מנין איכ"ה, ועוד אמרו שם לא גלו ישראל עד שכפרו בל"ו כריתות שבתורה. ואמרו (תנחומא כי תצא-ג) ע"פ (דברים כג-יא) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור, אלו ישראל. בעבודה זרה שנאמר (ישעיה ל-כב) תזרם כמו דוה צֵא תאמר לו. ויצא אל מחוץ למחנה (שם כג-יא) שגולים. ואמרו (אבות דרבי נתן, כ) כל עצמינו לא גלינו אלא שלא הפרשנו תרומות ומעשרות. ואמרו (יל"ש איכה, אלף כג) אתה מוצא עד שלא באו השונאים היה ירמיה אומר להם, עשו תשובה שלא תלכו בגלות. ואמרו (פסחים מט.) כל הנהנה מסעודת הרשות, לסוף גולה. ואמרו (יומא לח:) כל המשכח דבר מתלמודו – גורם לגלות בניו,

ויש מאמרי חז"ל נוספים, אשר כולם יגידון שהחטא גורם גלות. והנה אמנם הגלות מכפרת כמ"ש חכמינו ז"ל (סנהדרין לז:) גלות מכפרת על הכל. ואמרו (תענית טז.) גלותינו מכפרת עלינו. ואמרו (ברכות נו.) גלות מכפרת עוון.

וכבר אמר רבינו ז"ל, וע"ע בלשם ד, ע' 137 שמכל הקלקולים נעשים תיקונים, כולל הגלות, וכמ"ש חז"ל (פסחים פז:) ע"ש.

והנה כל אחד צריך לעשות כל מאמץ לא להגיע ולא ליפול בגלות, לא גלות גשמי ולא גלות רוחני, ואם בכל זאת נפל והגיע לשם צריך לעשות הכל לצאת משם,

ראשית כל – ע"י תשובה ותיקון המעשים (חרטה ועזיבת החטא, שלא יחזור עליו-אליו),

וגם ע"י שאר התיקונים כהא דאמרו חז"ל (ויקרא רבא ז) אין הגלויות מתכנסות אלא בזכות המשניות לימוד התורה יישור ההשקפות והדיעות והשכל ולימוד מוסר ויראת שמיים.

ובודאי שיתאמץ להתחזק בשמחה שהיא שורש כל הטובות, ועל ידה יקבל מוחין דגדלות, שעל ידם יוכל לחזור בתשובה ולהתקרב להשי"ת, וכמ"ש (ישעיה נה-יב) כי בשמחה תצאו, מכל הצרות ומעוקות וגלויות גשמיים ורוחניים. וכנודע.

בברכת התורה וכל טוב סלע

ראש ישיבת ברסלב

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד