פרשת השבוע נצבים

תקציר : אשרי האדם אשר משקיע הרבה כוחות כל ימי חייו להרגיש ולחוש תמיד אשר השי"ת נמצא תמיד עמו איתו (בכל מעשיו ומחשבותיו). כי אזי כל חייו השתנו מהקצה לקצה באופן חיובי ביותר, ותמיד יזכה להיות דבוק בבוראו, ולקיים מצוות עשה יקרה זו… וגם תגדל האמונה ויהי' לו סייעתא דשמייא בכל מעשיו !

פרשת השבוע נצבים

וזהו (דברים כט-ט) "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם, ראשיכם זקניכם, טפכם נשיכם". כי כל יום ויום, וכל שעה ושעה, וכל רגע ורגע, כל החיים, השי"ת נמצא אתנו בכל מקום שכל אחד מאתנו נמצא, ואנחנו נצבים לפניו, מהרגע שנולדים (וגם לפני כן), עד הרגע שנפטרים (וגם אחרי כן), שכינת עוזו חופפת עלינו,

אלא שיש עתים שאנחנו מודעים לכך ונזכרים בכך, ויש עתים שהעלם מצוי בכמה דרגות ואופנים (א"ה : לפעמים גם ע"י האדם עצמו ע"י שניסת ע"י יצרים ומחשבות רעות וכד'), עד העלמה מוחלטת רח"ל.

וכן יש אנשים שהם כמו בהמות וחיות אשר כל ימי חייהם לא מודעים לכך כלל. רח"ל. _ ואפילו כשאנחנו מודעים שהשי"ת נמצא אתנו אתנו כאן ועכשיו, יש בדבר הזה דרגות מדרגות שונות, אפילו אצל האדם בעצמו. וכדאיתא בשיחות הר"ן (שיחות הרב רבינו נחמן מברסלב) (סי' א) (תהלים קלה-ה) כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו מכל אלקים, דוד המלך עליו השלום אמר "כי אני ידעתי", "אני ידעתי" דייקא – כי גדולת הבורא יתברך אי אפשר לומר לחברו, ואפילו לעצמו – אי אפשר לספר מיום ליום, לפי מה שמזריח לו ומתנוצץ לו באותו יום, אינו יכול לספר לעצמו ליום שני הזריחה וההתנוצצות של גדולתו יתברך שהיה לו אתמול, ועל כן אמר כי אני ידעתי "אני ידעתי" דייקא, כי א"א לספר כלל, והוא גבוה מאד מאד, גבוה מעל גבוה, מה שאי אפשר לפה לספר, רק אני ידעתי דייקא כנ"ל.

וכמו שכתוב בזוהר (וירא, דף קג:), נודע בשערים בעלה (משלי לא-כג) – כל חד לפום מה דמשַׁעֵר בליביה.

וזה בחי' מש"כ מו"ז מור"ם זצ"ל (שו"ע או"ח סי' א, ס"א) וז"ל שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים טז-ח) הוא כלל גדול בתורה, ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלקים, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו, והוא לפני מלך גדול, ולא דיבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדיבורו במושב המלך, כל שכן כשישים האדם אל לבו, שהמלך הגדול הקב"ה אשר מלא כל הארץ כבודו (ישעיהו ו-ג) עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר (ירמיהו כג-כד) אם יסתר איש במסתרים, ואני לא אראנו?! נאום ה',

מיד יגיע אליו היראה וההכנעה ופחד ה' יתברך, ובושתו ממנו תמיד. ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב, ומיד כשׁיֵעוֹר משנתו – יקום בזריזות לעבודת בוראו יתעלה ויתרומם.

והנה כי כן, אשרי האדם אשר משקיע הרבה כוחות כל ימי חייו להרגיש ולחוש תמיד דבר זה. דהיינו שיזכור תמיד כל יום כל היום אשר השי"ת נמצא תמיד עמו איתו (בכל מעשיו ומחשבותיו). כי אזי כל חייו השתנו מהקצה לקצה באופן חיובי ביותר, ותמיד יזכה להיות דבוק בבוראו, ולקיים מצוות עשה יקרה זו.

וכמ"ש בפרשת עקב (דברים י-כ) את ה' אלקיך תירא, אותו תעבוד, ובו תדבק ובשמו תשבע (וכתיב שם יא-כב, ולדבקה בו, וכתיב (שם ל-כ, ולדבקה בו), וכמ"ש הרמב"ן ז"ל (דברים יא, כב) ויתכן שתכלול הדביקה לאמור שתהיה זוכר ה' ואהבתו תמיד, לא תיפרד מחשבתך ממנו בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך, עד שיהיו דבריו עם בני אדם בפיו ובלשונו אבל לבו איננו עמהם, אבל הוא לפני ה', ויתכן באנשי המעלה הזאת שתהיה נפשם גם בחייהם צרורה בצרור החיים, כי הם בעצמם מעון לשכינה, ע"כ.

וכמ"ש רבי יהודה הלוי (פיוט לשחרית של יום הכיפורים) :

ברחקי ממך – מותי בחיי, ואם אדבק בך – חיי במותי. ע"כ.

וכמ"ש (תהלים סג-ט) דבקה נפשי אחריך, בי תמכה ימינך,

וכתיב (יהושע כג-ח) כי אם בה' אלקיכם תדבקו, כאשר עשיתם עד היום הזה.

ויהי רצון שנזכה להיות צמודים ודבוקים בה', ונצבים לפניו בהרגשת נועם זיו כבודו החופף תמיד עלינו.

בברכת התורה וכטו"ס

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד