פרשת השבוע מקץ
הנה אור החנוכה והחנוכיה מאירה באור גדול, ויש התעוררות גדולה מאד בלבבות היקרות של עם ישראל למצוות ומעשים טובים
אבל צריך עיצה איך אוחזים באור הטוב שהתעורר שלא יכבה ?
בס"ד
ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א. יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע מקץ
לכבוד… אחדשה"ט !
בעזרת ה' יתברך אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,
וזהו (בראשית מא) "ויהי מקץ… ופרעה חולם… ויקץ פרעה, ויישן ויחלום שנית".
איתא בדברי רבינו הקדוש [רבי נחמן מברסלב] ז"ל (ליקוטי מוהר"ן ח"א סי' ערב) (תהלים צה) היום אם בקולו תשמעו – זה כלל גדול בעבודת ה' : שלא ישים לנגד עיניו, כי אם אותו היום, הן בעסק פרנסה והצטרכותו, צריך שלא יחשוב מיום לחבירו, כמובא בספרים.
וכן בעבודת ה' יתברך לא ישים לנגד עיניו, כי אם אותו היום, ואותה שעה, כי כשרוצים ליכנס בעבודת ה', נדמה לאדם כאילו הוא משא כבד, ואי אפשר לו לישא משא כבדה זו, אבל כשיחשוב שאין לו רק אותו היום – לא יהיה לו משא כלל.
גם שלא ידחה את עצמו מיום ליום, לאמור "מחר אתחיל, מחר אתפלל בכוונה ובכוח כראוי" וכיוצא בזה בשאר העבודות, כי אין לאדם בעולמו, כי אם אותו היום ואותה השעה שעומד בו, כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי.
היום אם בקולו תשמעו. 'היום' דייקא. והבן.
והנה מחלת הדחיינות [דהיינו שכל דבר שהאדם צריך לעשות – הוא דוחה ודוחה ככל שיוכל, עשיית הדבר] מפורסמת. והיא ענף מהעצלות. הקיימת אצל כל העולם, בדרגות שונות ואופנים שונים. וכל אחד ואחד יש לו מה לתקן בעניני עצלות, כולל עצלות סמויה. ועל הדחיינות סובבים דברי רבינו מברסלב ז"ל במש"כ גם שלא ידחה א"ע מיום ליום.., כי אין לאדם בעולמו כ"א אותו היום ואותה שעה.
והנה בדורינו נוסף גם הוא על שונאינו מחלת השכחה, שאין אדם זוכר את הנלמד, אפי' מה שלמד וקרא לפני כמה דקות.
וק"ו רעיון טוב ומחשבה טובה שחולפת במוחו, כגון שטוב לו לקבוע לימוד מסויים, ובאותו רגע חושב באמת לקיים ולעשות כן, אבל כעבור זמן מועט שוכח לגמרי מרעיונו הטוב, והיה כלא היה.
וכן קורה בשאר מעשים טובים, ועניינים שצריך לעשות בהם תשובה, שאכן באמת ובתמים באותו רגע אכן נתעורר לעשות תשובה, אלא שדחה את ביצוע המעשי לאחר כך.., עד שנעלם מזיכרונו הרצון הטוב ושוב נבלע בשיכחת הבלי עולם הזה.., אבל אחר כך כבר לא זוכר כלום.
וע"כ צריך האדם להיות איש חיל וזריז ! ותיכף כשבא לו הרהור תשובה – מיד במקום יתחיל להתעסק בתשובה על אותו הדבר [דהיינו שיקום ויעשה מעשה, שיתן צדקה שיצליח בדבר, שיאמר תפילה קטנה על הנושא שבו התעורר – שיעשה מעשה לטובת העניין שהתעורר בו !] וכן אם בא לו מחשבת לימוד מסוים, תיכף ומיד יביא הספר ההוא ויתחיל ללמוד, ואם הוא לומד כבר לימוד אחר, עכ"פ יביא הספר ההוא וישימו לעיניו שיזכירנו להתעסק בו אח"כ, ואם הוא באמצע עניינים אחרים ועיסוקים אחרים, עכ"פ ירשום הדברים בפנקס קטן, או דף שמור, וגם יוציא בפה מלא – תפילה, דיבורים וכיסופים הקשורים לרעיונו הטוב.
וכמבואר בדברי רבינו הקדוש מברסלב ז"ל (לקו"מ ח"ב סי' קכד) שכשמגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להשי"ת באיזה מקום, שצריך שם באותו מקום דייקא להתחזק בזה ההרהור תשובה וההשתוקקות, כגון לדבר שם איזה דיבורים של תפילה, תחינות ובקשות, ולא ימתין [לאחר כך] ולא יזוז ממקומו, עיי"ש דבריו הנעימים.
וזה בחי' "חולם.. וייקץ, ויישן ויחלום שנית". שכל אדם חולם וישן את ימיו ולא מתעורר מספיק לעשות את העיקר, דהיינו תורה ועבודת ה' לעיקר חייו ממש.
ואע"פ שלפעמים יש בו התעוררות טובה כל שהיא, מכל מקום אם לא יתפוס את עצמו ברצינות ומיד ותיכף יעשה מעשה המחזק את התעוררות, הרי שההתעוררות מיד תחלוף והיתה כלא היתה.
בבחי' ויחלום וייקץ ויישן ויחלום שוב. וע"כ טוב שיהי' לאדם תמיד פנקס קטן עמו, שיוכל בכל מקום שנמצא לרשום תיכף ומיד הרצון הטוב, ובזה עצמו כבר עושה התחלה ומעשה וקובע עובדא. ועכ"פ יוציא כיסופים ותפילה/ות בפה, וכנ"ל. וטוב להפנים את זה.
בברכת התורה וחנוכה שמח !
ראש ישיבת ברסלב
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
תרומות [ניתן לתת ממעשרות] יתקבלו בברכה
תרום בשמחה – לארוחות צהריים חמות לטובת עניים הגונים
050-4161022 או באופן מאובטח דרך הפייפל
בחנוכה ההדלקה הוא בדרך נס נפלא.
כי בימי החול אין למלכות השם עלייה כל כך, כי הם ימי החול. כי אז אין מתבטלים הקליפות שהם הד' מלכיות לגמרי כמו בשבת ויום טוב, ואף על פי כן אנו מדליקין הנר הקדוש הזה שכולל כל הייחודים שהוא בחינת המשכת השגת אלקות על ידי הצמצומים היינו בחינת הנ"ל שהצדיקים הגדולים מאד. ממשיכין תקונים נפלאים כאלה עד שמאירין בחינת השגות אלקות על ידי הצמצומים גם למטה בדיוטא התחתונה מאד שהוא בחינת למטה מעשרה טפחים שמעולם לא ירדה השכינה לשם (סוכה ה').
ועתה על ידי תוקף הנס מדליקין שם דייקא הנר חנוכה הקדוש והנורה שהוא בחינת המשכת השגת אלקות על ידי הצמצומים למה למטה – להאיר בכל אחד מישראל לכל מי שרוצה לקבל ! אפילו אם הוא הגרוע שבגרועים אפילו החולה הגדול ביותר בחליי הנפש על ידי ריבוי שעוונותיו, להאיר גם בו הארה מהשגת אלקות על ידי גודל כח הצדיקים הגדולים שממשיכין תוקף הנס של חנוכה בעולם, שעל ידי זה אפילו בבחינת ימי החול שאין יכולין עדיין להעלות בשלימות בחינת המלכות חכמה תתאה הנ"ל.
אף על פי כן ממשיכין האור של השגת אלקות על ידי הצמצומים למטה אפילו במדריגה התחתונה. כי מגודל כחם יכולים להאיר אפילו במדריגה התחתונה כי מגודל כחם יכולים להאיר אפילו בהקטנים במעלה מאד ולרפאות אפילו החולים הגדולים ביותר שזהו בחינת הדלקת נר חנוכה למטה מעשרה טפחים וכנ"ל. וזה בחינת (תהלים כ"ג) גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי. בחינת (מיכה ז') כי אשב בחשך ה' אור לי. שממשכיין האור של השגות אלקות למטה בעומק החשך בבחינת גיא צלמות להאיר להנמוכים מאד מאד שיגיע גם אליהם הארה וידיעה מאלקותו יתברך שמו כדי לרפאותם ולתקנם ולהשיבם אליו:
ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות השכמת הבוקר הלכה ג אות י