פרשת השבוע מסעי

הקב"ה נתן תורה לישראל שהיא סם חיים לכל גופו, ולנפשו..,

פרשת השבוע מסעי ישנם רמזים על המסעות שעוברים על כל אחד מאיתנו ביום יום וכל החיים..,

וע"כ אכתוב כמה דיברי חיזוק בעסק התורה שהיא הרפואה לכל הטילטולים..,

והכלל הוא שכל העוסק בתורה טוב לו – בעוה"ז, וטוב לו – בעוה"ב..,

וכמ"ש חז"ל (אבות פ"ו מ"ד) כך היא דרכה של תורה.. ובתורה אתה עמל, אם אתה עושה כן, אשריך וטוב לך, אשריך – בעוה"ז, וטוב לך –לעוה"ב.

והעוזבים את עסק התורה, וק"ו דרכיה, עליהם נאמר (ירמיה ב-יג) כי אותי עזבו באר מים חיים, לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים. ורובם ככולם נשארים קרח מכאן ומכאן, כי על ידי עסק התורה זוכה לעיצה טובה וברכה מאת השם, ובלי התורה אדם מבולבל ולא יודע עיצה לנפשו וגם אם מצא עיצה לא תמיד היא מבורכת ואם היא מבורכת לחיי שעה בעולם הזה אבל מה עם חיי הנצח.

וזה בחי' הרמז שיש בפסוקים של פרשת השבוע מסעי

"ויסעו ממדבר סין.. ויסעו ממדבר סיני" שהוא רמז לעוזבים את התורה ודרכיה, ומה יוצא להם מזה? ולאן מגיעים?

"ויחנו בדפקה.. ויחנו בקברות התאוה", היינו שנדפקים כהושענא ערבה דפוקה (א צעקלאפטע הושענא), ונופלים לתאות והבלי עולם הזה שמהם רק מפסידים, ונהיים מגושמים, כבעלי עבירה, ובסופו של דבר משלמים את המחיר ביוקר.

וכמו שאמרו חכמינו ז"ל (שבת לב:) בעוון ביטול תורה בנים מתים,

ואמרו (שם לג.) בעוון ביטול תורה חרב וביזה רבה, ובצורת בא.

ואמרו (עירובין נד.) חש בראשו – יעסוק בתורה, חש בגרונו – יעסוק בתורה, חש במעיו – יעסוק בתורה, חש בעצמותיו – יעסוק בתורה, חש בכל גופו – יעסוק בתורה.

כי הקב"ה נתן תורה לישראל שהיא סם חיים לכל גופו, ונפשו.

וזהו המרומז בפרשת השבוע מסעי (במדבר לג) "אלה מסעי בני ישראל" וגו' (א), ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה (יב), ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברות התאוה (טז)

ועוד אמרו חכמינו ז"ל (קדושין ל.) ושמתם סם תם, נמשלה תורה לסם חיים – אם לומדים אותה באמת לקיים ולעשות ולא בשביל הכבוד ועוד איזה לייייייק ופוסט מפוצץ.

ואמרו (במדב"ר כב) נקראת התורה 'אור', שהיא מאירה לאדם מה יעשה – אם זוכה להתקרב לצדיקי אמת שמדריכים את האדם בדרך הישר והרצוי לפני השם.

וכן אמרו דברי תורה מכוונים לב לומדיהם מדרכי מיתה לדרכי חיים.

וכן אמרו (כתובות קיא:) כל המשתמש באור תורה – אור תורה מחייהו.

ואמרו (ב"ב עט.) כל הפורש מן התורה אש אוכלתו, ונופל בגיהנום.

ואמרו (ע"ז יט:) כל העוסק בתורה נכסיו מצליחים – כי זוכה לברכת השם.

ואמרו (שו"ט תהלים קיט) אילולי לא עזבו עם ישראל את התורה – לא היו גולים לעולם !

ואמרו (שו"ט משלי כד) כל המתרפה עצמו מדברי תורה – אין בו כח לעמוד ביום צרה.

ואמרו (ע"ז ג:) מה דגים שבים. כיון שעולים ליבשה מיד מתים, אף בני אדם כיון שפורשים מדברי תורה – מיד מתים (רוחנית).

ואמרו (שם ה:) אשריהם ישראל בזמן שעוסקים בתורה ובגמ"ח – יצרם מסור בידם, ואין הם מסורים ביד יצרם.

ואמרו (תנחומא כי תבא ג') מה מים – אין העולם יכול להתקיים בלא הם, ואדם מטהר עצמו בהם, כך אין העולם יכול להתקיים בלא תורה, והתורה מלמדת את האדם איך יטהר מתאוות ומידות והרגלים רעים.

וכתיב (בראשית לז-כד) והבור ריק אין בו מים (אין מים אלא תורה (ב"ק יז.) – אבל נחשים ועקרבים יש בו (שבת כב. הו"ד ברש"י), והם הם התאות המתגברות, וכמ"ש (חגיגה יא:) גזל ועריות נפשו מחמדתן ומתאוה להם.

ואין עצה טוב לחיים טובים והמתקד הדינים – אלא עסק התורה וצעקה ותפילה להשי"ת, וצדקה לעמלי התורה.

בברכת התורה ולומדיה 

ברסלב מאיר