פרשת השבוע לילדים תצווה
קרדיט : הועתק מאתר פרשת השבוע לילדים
מה נהדר היה מראה כהן (הכהן הגדול ששימש בבית המקדש) !
הכהנים שנבחרו להקריב את הקרבנות במשכן (בית המקדש בירושלים) היו בני שבט לוי.
על כל הכהנים צווה ללבוש בגדי גדולה וכבוד. רק כך יכלו לעבוד במקדש.
מעל כל הכהנים שהיו מכונים "כהן הדיוט" היה כהן גדול שתפקידיו היו חשובים ומשמעותיים ביותר, כמו להדליק את המנורה ולהיות השליח הנאמן לעשות את העבודה הקדושה ביום הכיפורים.
כהן הדיוט לבש ארבעה בגדים והכהן הגדול 8 בגדים מיוחדים: כתנת תשבץ, מכנסים, מעיל, אפוד, חשן, מצנפת וציץ. את הבגדים תפרו אנשים חכמי לב ומיומנים.
לא לחינם נצטוו ללבוש בגדים כה יקרים ומכובדים. כדי לעבוד את ה' בשלמות היה צריך הכהן לשים את כל מחשבותיו וכוונותיו בעבודת ה', וכשהיה מסתכל על בגדיו היה נזכר מיד מי הוא ולפני מי הוא עומד.
בימנו, לצערנו אין את הקרבנות, והכהנים לא עושים עבודתם בבית המקדש – אנו מתפללים ומזכירים את הקרבנות ועבודת המקדש ובכך נחשב לנו כאילו הקרבנו לה'.
לכן תמיד נקפיד להתלבש ולהיראות במיטבנו בשעה שאנו מתפללים, ובכך נכבד את התפילה לה'.
שלום, קוראים לי שימי.
אני תמיד מתפלל בכוונה עצומה, לכן התפלאתי כשקבלתי הערה על התפילה.
כעת אני עוד לא בר מצווה ומרשה לעצמי להתפלל ערבית גם בבית.
פעם ראה אותי אבא מתפלל. הוא הסתכל עלי כל זמן התפילה וראה באיזו כוונה אני מתפלל. כשסיימתי הוא עדין הסתכל.
שאלתי אם משהו לא היה בסדר, והוא השיב: "אתה באמת מתפלל בצורה יוצאת מגדר הרגיל, אבל חבל שפרט קטן יהרוס לך את התפילה. אתה יודע איך יהודי צריך להיראות בזמן התפילה?"
הסתכלתי על עצמי וחיפשתי משהו חריג. הכל היה נראה לי בסדר.
"היית יוצא כך לרחוב? לבית הכנסת? ל'חיידר'? הקשה אבא.
פתאום הבנתי למה הוא מתכוון. אף אחד לא יוצא לרחוב עם נעלי הבית שלו, אף אחד לא יוצא עם פיאות סתורות וכתם של שוקולד על הלחי.
"תפילה היא כמו קרבן ל-ה'", המשיך אבא. "דמיין את הכהן הגדול עולה למזבח עם בגד קצת מלוכלך, מתאים או לא?"
בטח שלא.
גם לא כשאני חולה, גם לא כשאני אחרי טיול, וגם אם סתם אין לי כח. תמיד-תמיד אשים לב איך אני נראה כשאני עומד לפני מלך מלכי המלכים.
-
-
-
-
-
-
-
-
