פרשת השבוע לילדים קדושים

פרשת השבוע לילדים קדושים

"לפני עיוור לא תיתן מכשול" – היא אחת ממצוות בין אדם לחברו שמובאות בפרשת קדושים.

אסור לשים מכשול לפני עיוור, כל חפץ או מכשול שעלול להזיק לו מבלי שיוכל להבחין בו.

באיסור הזה נכלל כל אדם, ולאו דוקא שאינו רואה. אלא שאינו יודע או מבין בעניין מסוים. לדוגמה: אדם שנכנס לחנות שעונים ואינו מבין גדול. על המוכר לסייע ולייעץ לו ביושר ולא להוליכו שולל, שהרי הוא כמו עיוור שלא יודע אם שמו לפניו מכשול.

דוגמה נוספת – אדם שלא בקיא בשפה או בדרכים. עלינו לסייע לו, ולא חלילה להכשילו.

הסיפור שלי על פרשת השבוע

חבר חדש מחוץ לארץ שמצטרף באמצע השנה הוא דבר מרתק ומסקרן בהחלט.

עשרים ושניים זוגות עיניים עקבו אחרי עזרא, הילד המנומש שצעד מחויך לעבר הכיסא הפנוי – לידי.

עזרא, העולה החדש, אינו בקיא בשפה העברית אך הוא בעל רצון חזק להצליח ולהתאקלם.

עם קצת העברית שכן ידע הצלחנו לתקשר, בתוספת הרבה תנועות ידיים. אבל לא כל החברים כל-כך מתחשבים וסבלנים לילד חדש שקשה לנהל אתו משפט אחד חלק.

ביום השני שלו בכיתתנו, ניגש עזרא אל קבוצת ילדים גדולה שעמדה ופטפטה תוך כדי גריסת חטיפים, ושאל: "יש לך- ?" ובידיו סימן תנועת מספריים גוזרות.

"אתה מתכוון לרגליים!" ניצל זאת יהודה, ליצן הכיתה.

"רג-ליים?" חזר אחריו עזרא, נהנה שהצליח להגות את המילה המורכבת, "בדיוק!" השיב יהודה, וכולם צחקו.

"יש לך רגליים?" שאל שוב עזרא, והיה ניתן להבחין בדוק של מבוכה בעיניו.

"לא, אין לי". המשיך יהודה, כשהצחוק שב ומציף את הקהל.

עזרא לא הבין בכלל מה מצחיק, הוא ניגש ליחיאל ושאל: "יש לך רגליים?"

"כן…. ס'תומרת לא" המשיך יחיאל את המשחק.

ראיתי את הכל מהצד והסמקתי בשביל עזרא – הילד החדש, שחולשתו נוצלה.

ברקע המשיכו הילדים לצחוק ולגחך, ואילו עזרא שהיה בעיצומו של הסקר "למי יש רגליים" שב למקומו מתוסכל. לא יהודה ולא אף אחד מהחברים הסובבים אותו שם ליבו לכך.

למרות שאני לא מהילדים שנוהגים להטיף, ניגשתי אליו כדי להעיר את תשומת ליבו. הסברתי שלהטעות את עזרא זה לעבור על "מפני עיוור לא תיתן מכשול", עזרא הוא כעיוור – שלא יודע ובקיא בשפה.

תחילה ניסה יהודה להרגיע את מצפונו וטען שעזרא ממילא לא מבין, ומדוע לא לנצל זאת כדי ליהנות קצת?… אבל אני התעקשתי. לבסוף נכנע יהודה ואמר שאולי יבוא לפייס אותו. קיוויתי שיהודה יעמוד בדברו.

בסוף היום ראיתי את יהודה ניגש אל עזרא ומסביר לו במילים הכי פשוטות ועם המון תנועות ידיים, שהתבלבל קצת ואמר לו בטעות מילה אחרת. עזרא שמהרגע הראשון כבש את ליבי בחביבותו, דווקא הבין וחייך אל יהודה בסלחנות.

ואני מהצד שמחתי בשביל שניהם.