פרשת השבוע לילדים | פרשת אמור

פרשת השבוע לילדים פרשת אמור

 "ונקדשתי בתוך בני ישראל"

מצווה גדולה מאוד לקדש שם שמים. ואיך?

בגמרא כתוב: "שיהא שם שמים מתאהב על ידך" – שיראו אותך וזה מה שיגרום לקידוש ה'.

כל יהודי שעושה את רצון ה' צריך להוות דוגמה טובה, כדי שיראו אותו מיד יאמרו: "איזו התנהגות אצילית ונאה, זהו בן לעם הנבחר!"

כשאנו מתנהגים בצורה נאותה ויפה, אנו גורמים לרואינו לשבח ולהלל את הקדוש ברוך הוא – שזהו בעצם קידוש ה'.

הלוואי ונזכה לקדש שם שמים תמיד!

הסיפור שלי על פרשת השבוע | פרשת אמור

אחזתי חזק בידו של אבא אפילו שאני ילד גדול לכל הדעות.

"תירגע שייקי, תוך שלושים דקות אנחנו בבית של הדודים!" הוא ניסה להרגיע אותי. אבל אני הייתי לחוץ, מעולם לא דרכתי בתחנת רכבת כה הומה בעיר לא מוכרת, בארץ רחוקה. גם לא הייתי רגיל לראות כל-כך הרבה אנשים מוזרים ושונים ממה שהכרתי.

עלינו לרכבת והתמקמנו במושבים הנוחים. הרבה מחשבות היו לי באותה נסיעה; על החתונה של בן הדוד שבשבילה הגענו הנה, על הטיול הנחמד שדווקא אני מכל הילדים זכיתי בו, וכמובן על כך שכנראה אנו היחידים מסוגנו כאן ברכבת.

במהלך הנסיעה התחלפה האוכלוסייה ברכבת. אנשים רבים עלו וירדו. זו הייתה שעת צהריים והרכבת התמלאה בילדים ובנערים ששבו מבית הספר. ברקע נשמעו קולות של פטפוט ושיחה באנגלית מתגלגלת, ומדי כמה רגעים גם צחוק רם.

פלופ! מעל ראשי התעופף שלד של תפוח שבנס לא פגע בי, ונחת בדיוק בתוך הפח שמאחוריי. איזה יופי!

היה כל כך מוזר ומעניין לחוות את השוני, ולראות את הפער הענק שביננו.

פתאום הבחנתי באדם מבוגר שמנסה בכל כוחו לאחוז בעמוד. אף אחד מהנערים שישבו קרוב לא שם ליבו אליו, גם לא זה שהחליט להתרווח על שני מושבים ועוד אחד לתיק.

מיד קמתי, ניגשתי אליו ואמרתי באנגלית שיש בשבילו מקום פנוי. הוא הסתכל עלי כלא מאמין ושאל שוב ושוב אם אני רציני ובטוח, ואז התיישב באנחת רווחה.

האיש לא הפסיק לשבח ולהלל אותי בפני אבא על המעשה הנאצל. הוא סיפר שבכל יום באופן קבוע הוא עולה לרכבת בשעה הזו וכמעט תמיד הנערים הצעירים תופסים את כל המקומות והוא נאלץ לעמוד. שוב ריחמתי עליו.

לפני שירד שאל: "אתם יהודים, נכון?"

"נכון", אישר אבא.

"ידעתי! היהודים תמיד מתנהגים כמו שצריך!"

לא אשכח את המשפט הזה שאמר האיש המבוגר ברכבת ההומה. הוא חיזק ונתן לי הרגשה של מי שמקדש שם שמים.