פרשת השבוע לילדים מקץ
לילה אחד, חלם פרעה מלך מצרים על שבע פרות שמנות ובריאות שעלו מהיאור ולחכו עשב. לאחר מכן עלו עוד שבע פרות כחושות ובלעו אותן. כך חלם גם על שבע שיבולים דקות שבלעו שבע שמנות.
מכשפיו ויועציו של פרעה לא הצליחו לפתור את החלום, ביקש פרעה מיוסף שהיה ידוע במצרים כפותר חלומות בעזרת רוח הקודש שהייתה בו, לפתור את החלום, והוא אכן הצליח:
שבע הפרות השמנות מסמלות על 7 שנות שובע שעתידות לבוא למצרים, ולאחר מכן תבואנה שבע שנות רב שתבלענה- תשכחנה את שנות השובע. יוסף גם יעץ לפרעה למנות אדם חכם שידאג לאגירת אוכל בשנות השובע בתוך מחסנים כדי שבשנות הרעב לא יהיה מחסור.
יוסף מצא חן בעיני פרעה, והוא מונה למשנה למלך בטקס מכובד.
במשך שנות השובע אגר יוסף אוכל, ובשנות הרעב מכר את המזון לנתיניו ולכל באי הארצות בהם שלט הרעב.
גם יעקב שלח את בניו לקנות אוכל. הוא הזהיר אותם שיכנסו כל אחד משער אחר כי חשש מעין הרע. כששמע יוסף שאחיו במצרים – צווה להביאם אליו ב"עוון” ריגול. מטרתו האמתית של יוסף הייתה להביא לגילויו.
האחים הסבירו לו מדוע נכנסו מעשרה שערים וספרו שבאו גם כדי לחפש את אחיהם האבוד במצרים. הם לא ידעו שהשר הנוקשה הזה – בעצמו האח האבוד…
יוסף רצה לראות גם את אחיו הקטן בנימין, לכן אמר להם שיאמין לסיפור רק בתנאי שיביאו את האח הנותר, ואחד מהם יישאר במצרים במאסר. מששמעו זאת האחים אמרו זה לזה: "צרה זו באה עלינו משום שמכרנו את יוסף!" והתחרטו מאוד. הם לא חשבו שמלך מצרים מבין את שפתם. דבריהם נגעו לליבו של יוסף, והוא סובב את פניו לקיר ובכה.
האחים חזרו לכנען ולקחו עימם את בנימין. כשחזרו למצרים הכין להם יוסף סעודה גדולה. הוא הציג לפניהם גביע וטען שכשהוא מביט בו – יכול לדעת הכול. כך "הקריא" להם את השמות שלהם. על בנימין אמר, שמשום שאין לשניהם אם – ישבו אחד ליד השני.
לפני ששלח אותם נתן להם מתנות רבות וביקש מעבדו להטמין את הגביע בשקו של בנימין. כשהיו בדרך רדף אחריהם העבד וסיפר שהגביע נעלם. חיפוש קצר גילה את הגביע בשק של בנימין. האחים קרעו בגדיהם מרוב צער ושבו למצרים. יוסף גער בהם על כפיות הטובה וביקש להשאיר את בנימין במצרים. האחים לא הסכימו לכך, וכאן החלו ויכוחים סוערים עד שיוסף גילה להם את מטרתו בכל התהליך.
דברים רבים למדנו מפרשה זאת, אבל היפה מכולם הוא השגחת ה' המופלאה.
ראו איך מנהל הקדוש ברוך הוא את העולם בצורה כה מדהימה,
נער שנזרק על ידי אחיו, נהיה מנהל במקום שאליו הם אמורים לגלות עם משפחתם, אנחנו לפעמים רואים את הצרה אבל השם יתברך חושב על הפתרון קדימה, הנה יוסף פוגש באחיו שוב במעמד גבוה של משנה למלך ומסוגל לשלוט עליהם… ולהחיותם ולפרנסם !
הסיפור שלי על פרשת השבוע מקץ
אני זוכר בבירור את התקופה ההיא. הייתי אז ילד קטן ממש, אבל הגדול של אבא ואימא.
אבא היה טרוד מאוד וגם לאימא היה קצת קשה להקשיב לפטפוטיי. ידעתי שהכול בגלל המבנה הענק שאבי עמד לרכוש ולהעביר אליו את משכנה של החנות למוצרי יודאיקה. הובטח לאבי שמיקום הוא מרכזי ורווחי. הוריי ששאפו להרחיב את העסק שקלו רבות לפני הקניה.
אחר כך הגיעה תקופה לחוצה יותר. כמעט לא ראיתי את אבא. הוא היה נוסע כל יום לחנות שהייתה בגודל של מפעל. הרבה הוא השקיע בעיצוב החנות, בהזמנת סחורות חדשות ובפרסום.
יום הפתיחה הגיע. לאט-לאט זרמו לקוחות פנימה. יותר מדי לאט. למרות שהחנות ממוקמת במרכז, היא הייתה מוקפת מבנים ישנים ונסתרת מהעין. בחודשים הראשונים אבי לא שם לב לכך. הוא היה עסוק בלהרגע מהלחץ שלפני הפתיחה ובעוד הרבה עניינים שהיו צריכים טיפול. לקח לו זמן להבין שהוא לקראת נפילה, וכשהבין – היה מאוחר יותר והוא נאלץ לסגור את החנות.
ימים קשים הגיעו לביתנו. הרבה חובות היו לאבא, ובנוסף להכל, גם תסכול גדול. לא רק שהפסיד את פרנסתו הבטוחה, גם שקע בחובות אדירים. הוא ניסה למכור את המבנה – אך לשווא. אף אחד לא התעניין בו.
הייתי אז כבר ילד גדול יותר ומבין, ותקופת הצמצום הייתה בעבורי בלתי נסבלת. אני לא מדבר על חוגים שהפסקתי ללכת אליהם או על המקרר שלנו שכבר לא הכיל מעדנים. אני מתכוון לבגדים שהתחלתי לרשת מבני דודים ושכנים, על החור שנפער בילקוטי ולא הוחלף ועל כל שקל שחושב היטב לפני יציאתו מהארנק. ידעתי שאסור לומר "אימא אני רוצה…" כי אימא תאמר בעיניים עצובות "לא כל מה שרוצים צריכים לקבל".
פעם ראיתי קטלוג של משחקים. הראיתי אותו לאימא ובקשתי ממנה את אחד המשחקים. היא ענתה ש"כרגע לא, אולי בהמשך…"
"אוף, אימא, אני כבר לא מסוגל!" צעקתי. "האם יכול להיות המשך טוב? יכול להיות שאי פעם נצא מהמצב הזה?"
אימא לא גערה בי על ההתפרצות. היא רק ליטפה את ראשי ואמרה "אם ה' רוצה, הכול יכול להיות. גם אם נראה שהמצב כל-כך רע ובלתי הפיך. תזכור את זה תמיד".
לא עבר זמן רב, ויזם בנייה פנה לאבי ובקש לקנות את השטח עליו מוקמת החנות. הוא הציע לאבי סכום שהכפיל פי כמה את המחיר שעליו שילם על המבנה. אותו הסכום כיסה את כל החובות ואפשר לאבי להקים מחדש עסק מצליח. מצבנו הכלכלי התייצב במהירות.
אבא תמיד אומר שהתקופה הזו הייתה קשה, אבל הוא שמח שעבר אותה. היא לימדה אותו פרק חשוב באמונה – ה' מנהל ומכוון את העולם בצורה כה מופלאה, ואפילו דבר שאנו חושבים עליו שאין גרוע ממנו- יכול להפוך לקרש ההצלה וההצלחה!
