פרשת השבוע לילדים לך לך

פרשת השבוע לילדים לך לך

הקב"ה ניסה את אברהם בעשרה ניסיונות , כדי לבדוק עד כמה הוא אוהב ומקיים את ציווי ה', ואברהם אכן עמד בכולם בשלימות ! אחד הנסיונות היה "לך לך" – ה' מצווה את אברהם אבינו לעזוב את ארץ מולדתו ולעבור לארץ ישראל הקדושה. תארו לעצמכם כמה קשה לעזוב מקום בו נולדתם, גדלתם והתרגלתם אליו, אל מקום לא מוכר ולא ידוע.

אך אברהם שידע שרצון ה' הוא הטוב ביותר – ואם ה' מצווה אותי זה טוב עבורי בשמיות ורוחניות היום ולעד ונצח נצחים… כי ה' יודע הכי טוב מה טוב עבורי.., כי הוא ברא אותנו הוא היצרן והוא מבין הכי טוב עבורינו, כי הוא גם מכיר את יצרנו..,

לכן אברהם אבינו לא שת אל ליבו אל כל הקשיים והבלבולים והמחשבות – פשוט קם ועשה רצון ה'.

יחד עם שרי אשתו, לקח אברהם אבינו גם את לוט אחיינו ואת אליעזר עבדו ושאר האנשים שהסתופפו בצילו, [כגון כאלו שהחזיר בתשובה מעבודת הפסלים שהיית נפוצה בדורם, והכניס בהם אמונה פשוטה ואמיתית בבורא עולם, מידות טובות ותפילה ודרכים בעבודת ה'].

כשהגיע אברהם לארץ כנען אמר לו הקב"ה : "זוהי הארץ המובטחת לך ולזרעך עד עולם".

לא הספיק לנוח מטלטולי הדרך וקפץ עליו נסיון נוסף – רעב כבד פשט בארץ ישראל.. לא הרהר אברהם ולא שאל אפילו לרגע, מדוע ה' הביא דווקא לכאן רעב ? הרי אמר לי להגיע לכאן ! אלא עבר לארץ מצרים – שם התעשרו מאד ולא יכלו לחזור לארץ ישראל, שבינתיים פסק בה הרעב.

היה בראשותם של אברהם ולוט צאן ובקר רבים עד כי הדשא שבקרבתם לא הספיק לצאן למרעה. אברהם שהיה צדיק נמנע מגזל וצווה על רועיו לא לרעות בשדות אחרים, אך לעומתם – רועי לוט שלא היו צדיקים נתנו לבהמות לאכול  משדות של אחרים. פרצה מריבה בין רועי אברהם לרועי לוט, א"א שהיה בעל מידות טובות רצה להשכין שלום, לכן הציע ללוט שכדי שתפסיק המריבה יבחר לוט היכן לגור ואברהם יגור בצד השני. לוט בחר בכיכר הירדן שם התחבר לאנשי סדום הרשעים, ואילו אברהם פנה לארץ כנען, ורק לאחר שלוט עזב נגלה אליו האלוקים והבטיח לו לירש את הארץ.

סיפורי ילדים

פרשת לך לך – הבמה שלי | גזל

שלום שמי יהודה, אני בן 11 ולומד בכיתה ה'.

אתמול, כששיחקנו כדור במגרש בית הספר,

פתאום איבד חברי דני את שיווי משקלו והשתטח

על ריצפת האספלט הקשה. רצנו אליו, כולנו,

ועד שהגענו אליו, הוא כבר קם והלך להתיישב על הגדר הסמוכה.

"אני בסדר" אמר לכל מי ששאל לשלומו. "אני רק יושב לנוח טיפה".

כל הילדים שבו לשחק ואני הבטתי בדני, ראיתי אותו משפשף את מרפקו ונאנח.

נגשתי אליו ושאלתי "אולי אתה בכל זאת צריך עזרה ?"

דני הרים את עיניו ואמר "אולי כן.. יורד לי קצת דם, ואני רואה שריטונת קטנה במרפק, אתה יכול להביא לי טישו לנגב ?"

"בטח", עניתי ומיד רצתי לכיוון הכיתה, עוד לא עברו שתי דקות ואני הייתי חזרה לצידו מגיש לו חבילת טישו לבנה.

דני שלף טישו אחד ואז פתאום כאילו מישהו לפת אותו במפתיע – עצר ושאל :

"של מי הטישו הזה ?" ת'אמת, התביישתי שאני לא יודע, זו החבילה הראשונה שראיתי מונחת על שולחן.

"של אחד החברים אולי של מיכאל, אולי של נתי, מה זה משנה ? קח כבר, זה מתחיל לטפטף לך על המכנסיים!".

דני תחב את חפיסת הטישו לידיי – "אני לא רוצה לעבור על גזל".

"באמת" ! – כמעט צעקתי "למי יהיה איכפת אם יהיה לו טישו אחד פחות, הוא לא יתרושש מזה!"

"גם טישו קטן אפשר לגזול" אמר דני "ואני לא יעשה את זה בשום אופן".

אני הרגשתי קטן כל כך ליד דמותו של דני שמסר לי לימוד דשול מאד.

"אני אוהב אותך" אמרתי לדני, כשאני מגיש לו טישו פשוט מהשירותים של בית הספר.