פרשת השבוע לילדים וארא
הקדוש ברוך הוא שלח את משה רבנו לפרעה להוציא את עם ישראל ממצרים.
נתן ה' סימנים למשה כדי שבני ישראל יאמינו לו שהוא השליח האמתי והם אכן האמינו.
משה ואהרון נכנסו לפרעה ואמרו לו: "כה אמר ה'… שלח את עמי ויעבדוני!" פרעה כעס מאוד וסרב לקבל את דבריהם ולא רק זאת, הוא הכביד יותר את העבודה על בני ישראל.
משה ואהרון נשלחו שוב לארמון פרעה. פרעה ביקש הוכחה שהם דוברי אמת. השליך אהרון את מטהו, וראו איזה פלא: המטה הפך לנחש !!!
אך פרעה, רק לגלג וקרא למכשפיו שיעשו זאת גם הם. כולם השליכו מטותיהם לארץ ואכן, גם הם הפכו לנחשים. אבל אז, להפתעת כולם הנחש שיצא ממטה אהרון בלע את כל הנחשים…!
האם אתם חושבים שהמסר החזק שנשלח לפרעה משמים דיבר אל ליבו?
דעו שלא. פרעה ברשעותו סרב לשלוח את ישראל ממצרים ולהכביד את ליבו. הוא גם לא שמע לאזהרות משה לפני כל מכה, ולא למד מהעונשים – עשרת המכות האיומות, ולא שת ליבו להתרעות לפני בוא מכה חדשה, למרות הסבל!
למדנו כמה חשוב לשמוע בקול ה' ולדברי מוסר ותוכחה ולא להתעלם.
הסיפור שלי על פרשת השבוע וארא
כשאימא מזהירה את אחי בן השנתיים "אל תתקרב לתנור. אתה עלול להיכוות" והוא בכל זאת מתקרב, אני חושב בליבי כמה הוא טיפשון. אבל כשאימא מזהירה או מוכיחה אותי, מתחשק לי בדיוק כמו אחי לאטום אוזניים בחזקה. להתעלם.
כך קרה כשקבלתי מחבר שלושה דגי זהב בתוך אקווריום קטן מזכוכית. בחרתי להניח אותם על השיש במטבח. לאימא זה מאוד הפריע. המטבח הוא מקום פעיל בבית ותנועה לא זהירה עלולה להפיל את תכולת האקווריום. היא שכנעה אותי לשים את האקווריום בחדר, אבל אני התעקשתי שיישאר במטבח. דווקא בגלל שהוא מרכז הבית.
ביום שישי אחד הוציאה אימא מהתנור תבנית עם חלות ריחניות והניחה אותה על הרצפה לקירור. מיד אחר כך נכנסתי למטבח לבדוק מה שלום הדגים. הכנסתי את ידיי למים ופתאום – התהפך האקווריום, וחצי מכמות המים נשפכה בדיוק על החלות הטריות!
למזלי הרע אחותי הגדולה נכנסה בדיוק אז למטבח. היא הביטה בשעט נפש על האקווריום ועל החלות לסירוגין, ואחר כך הקימה צעקה שהדיה נשמעו עד קצה הבית ואולי מעבר: "מה עשית?!"
כולם הגיעו לצפות במעשה ידיי. עמדתי בוש ונכלם וספגתי את הגערות בדומיה.
השעה כבר הייתה מאוחרת כדי לאפות מחדש אז הסתפקנו בתבנית השנייה שעוד לא יצאה מהתנור. אימא אמרה רק "חבל, הזהרתי אותך קודם. כדאי שתעביר אותו עכשיו לחדר".
ולמרות הכול, האקווריום נשאר לעמוד באותה פינה שהיה קודם כי כך היה לי יותר נח. אז מה שהוא נפל פעם אחת. בעיה שלהם שהם נגעלים לאכול חלות במיץ דגים…
אבל הפעם השנייה הגיעה גם היא. אחד מבני המשפחה נשען על השיש, האקווריום התנדנד מספר פעמים עד שנפל על הרצפה והתנפץ ביחד עם הלב שלי לרסיסים. שלושת היצורים המפוחדים פרפרו על הרצפה החלקה כשהם גורמים לכל מי ששהה במטבח לברוח מהזירה. רק אני נשארתי שם. אפילו אקווריום לא נשאר כדי לאסוף אותם.
כאב לי מאוד. כאב לי שלא שמעתי לאזהרותיה החוזרות של אימא ולא למדתי מהעונש הראשון.
וגם ידעתי שאצלי דבר כזה לא יקרה עוד.
נשמח לשמוע תגובות וגם הערות – פרשת השבוע לילדים
