פרשת השבוע לילדים – בהעלותך

פרשת בהעלותך

מרים הנביאה, אחות משה רבנו ואהרן הכהן, שהיתה אישה גדולה וצדיקה מאוד, ראתה שמשה נמצא כל הזמן באוהל מועד ומתעסק הרבה בצרכי העם, וכמעט לא נמצא בביתו.

היא רחמה על אשתו ציפורה שנמצאת בבית לבדה ברוב שעות היום, ואמרה לאהרן הכהן: "מדוע משה אינו חוזר לביתו, ומשאיר את ציפורה לבד? והרי גם אתנו מדבר ה' לפעמים, ואנו כן חוזרים לבתינו?!"

מרים דיברה מתוך אהבה ואכפתיות למשה אחיה ואשתו ציפורה, ואף על פי כן העניש אותה ה' בצרעת, כי דיברה לשון הרע.

אנו חייבים ללמוד מכך כמה גרוע דיבור לשון הרע, עד שאפילו מרים שהיתה אישה גדולה וצדיקה ובזכותה קבל עם ישראל את הבאר במדבר, ודיברה רק מתוך אהבה ודאגה כנה – נענשה.

אחת מששת הזכירות שחשוב לומר בכל יום היא: "זכור את אשר עשה… למרים בדרך בצאתכם ממצרים"

הסיפור שלי על פרשת השבוע בהעלותך

שלום, שמי נחמן.

ביום אחד של חופשה הזמין אותנו אורי אליו הביתה, קבוצה של כמה חברים. הוא רצה שיהיה לנו נחמד, לכן ארגן לנו את החצר עם מנגל ושם מספיק כסאות סביב שולחן העץ.

ישבנו כולם על הדשא הלח וצלינו נקניקיות ומקלות עם מרשמלו. רוח נעימה של ערב קיצי נשבה, ואנחנו נהנינו מכל רגע. כנראה הרגשנו חפשי מדי, ולא שמנו לב על מה אנחנו מדברים. איכשהו הנושא העיקרי סביב הריבוע מלא הפחמים, היה חבר מכיתתנו שלא אגיד את שמו, מיד תבינו למה.

ניתחנו אותו לעומק, סיפרנו וצחקנו, כשכל אחד מנסה להוסיף משלו עוד ועוד. פתאום קם יאיר ואמר: "די, תראו עד היכן הגענו. לא מגעיל אתכם לדבר כל-כך הרבה לשון הרע?"

"צדיק!" ענה לו יהודה, "מה קרה? לפני דקה היית הדובר הראשי כאן!"

"נכון, באמת לקח לי זמן לשים לב לזה, אני מתחרט על כל מילה שאמרתי. חבל. חבל להפסיד את העולם הבא בשביל כמה רגעים שאנו מחשיבים אותם להנאה…"

השתתקנו. מה לעשות שהוא צודק?

פתאום עטפה אותנו הרגשה רעה, והאווירה הטובה שהיתה עד אז נגוזה ונעלמה.

"איך עושים תשובה על דבר כזה?" שאלתי. רציתי להרגיש נקי מכל רבב של חטא.

אורי נכנס הביתה ויצא אחרי שתי דקות עם ספר שמירת הלשון. דפדפנו בו כדי למצוא תשובה לשאלה, ותוך כדי קראנו דברים חדשים ומעניינים שלא ידענו קודם. ואז עלה בליבי רעיון: ללמוד בכל יום שמירת הלשון לפי הסדר. הצעתי את זה לחברים והם מאוד התלהבו. מאז אנחנו לומדים בזוגות כל ערב דרך הטלפון.

זו זכות גדולה מאוד, במיוחד שאנו עוד ילדים צעירים שעסוקים גם בכל מיני שטויות.

עכשיו, אחרי חצי שנה של לימוד, אני יכול לספר לכם שהשתפרתי הרבה בשמירת הלשון, ואני חושב ושקול יותר לפני שאני מדבר. אמנם, קורה שלפעמים אני נכשל, אבל פחות ופחות. אל תחשבו שזה בלתי אפשרי להימנע מלשון הרע. מתגברים, מתאפקים קצת, וההרגשה אחר כך – הכי טובה שיש!

יש לכם סיפור שעברתם על היהדות ?

תשלחו לנו נשמח לפרסם שיתחזקו רבים !

 בברכת התורה הר' עמיאל המנהל