פרשת השבוע חיי שרה

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק פרשת חיי שרה

לכבוד.. אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע,

וזהו (בראשית כג-ד) "גר ותושב אנכי עמכם". מהתנהגות אברהם אבינו למדנו לדורות עולם איך יהודי צריך להתנהג בהיותו בגולה תחת שלטון זר, או אפילו בארץ ישראל כשהשלטון הוא לא מתנהג כפי רצון ה'.

דהיינו שאע"פ שאני תושב ונמצא פיזית במקום הזה, וצריך להתנהג בחוץ לארץ או תחת כל שילטון גויי ע"פ הכלל של (גיטין דף י:) דינא דמלכותא דינא. ולקיים ולבצע את כל חוקי השלטון (כל זמן שלא נוגדים את התורה), מ"מ למעשה אני בסך הכל גֵר כאן, ואין בדעתי להתערב עם החברה הגויית ולבלות אתם ביחד ולא לקשור אתם קשרי תרבות וחברה, ובודאי לא ידידות, ובודאי לא בין בנינו ובנותינו לבניכם ובנותיכם, ולא להיות חלילה וחס – בכלל (תהלים קו-לה) ויתערבו בגוים וילמדו ממעשיהם.

ובודאי להסתגר בינינו ולא להתקרב לשום דבר המביא לידי קירבת הדעת וחתנות עם גויים האסורה לנו באיסור דאורייתא חמור.

אלא יש להתנהג אתם ביחסים קורקטים ביושר ובצדק. ולחיות בשלום ובשלווה (והלואי שמצידם [של הגויים] יתנהגו עמנו ביושר ובצדק שלום ושלווה).

ודבר זה נהג מאז אברהם אבינו עד עצם היום הזה, ובמקומות או במקרים של בודדים שהפרו את הכלל הברזל של "גר ותושב אנכי עמכם", ויהודים התחברו עם שכניהם בחיי חברה (שקורים סוש'ל לייף) ואכלו ביחד לפרקים, והילדים שיחקו ביחד, והנערים והנערות וכו', לא לקח זמן רב עד שהגיעו לידי התבוללות וטמיעה, שהתחיל ברצון להידמות להם (שכ"ז מכונה בשם אסימילצי"ה בלע"ז) וסופם שילדו זרע טמא, והלכו לאיבוד מעם ישראל ומנצחיותם הם ודורותיהם ודורות דורותיהם, ונאבדו מתוך הקהל הקדוש לדורות ולדראון עולם.

והנה אחרי שתנועת ההשכלה וגרורותיה דהיינו הרפורמים והקונסרבטיבים המכונה שמרנים, והציונים, עשו שַמות בישראל. והם ממשיכים בשלהם ביחד עם חבריהם הדומים להם המכונים דתיים – מסורתיים, בכל מיני שמות וכינויים, כולל סוגים מסויימים של לובשי כיפות שחורות המכונים משום מה 'חרדים' אף שלא מתביישים לצאת בגלוי נגד התורה ודרכיה בטהרה ונגד גדולי ישראל ודואגי לעתידה – בודאי שגם במדינת ישראל יש להזהר מכל מיני מרעין בישין ודעותיהם. ומי שלא שמר על עצמו ומשפחתו. בניו ובנותיו הלכו לאיבוד, והמלחמה הזאת קיימת, וחורבנותיה גלויים לעינינו.

ולכן עד כמה שאפשר להתרחק מהם ודעותיהם וצורת חשיבתם והתנהגותם יש להתרחק, ויש להתנהג אתם ג"כ לפי הכלל של "גר ותושב אנכי עמכם". דהיינו כשמוכרחים לבוא במגע אתם – אזי מתנהגים עמם בקורקטיות, אבל לא מתערבים אתם. אלא שיש להשתדל לקרבם לתורה ולדרכי אמת וליישר השקפותיהם, אחרי שנוקטים כל כללי זהירות, שח"ו לא יהי' מצב שמתוך רצון לקרב, הוא או משפחתו יתרחקו מעבודת ה'.

וגם לא כל אחד צריך לקרב כל אחד, והכל לפי היכולת ומתוך שמירת על קדושת יהדותינו. שלא יהי' ח"ו בבחינת (שיר השירים א-ו) שמוני נוטרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי. ובכל ענינים האלו טוב להתיעץ ולעמוד בקשר עם צדיקי מביני מדע, שח"ו מתוך כוונות טובות לא יצא מכשול.

והכלל שעד ביאת ינון משיח צדקינו במהרה בימינו מצבינו והתנהגותינו צריכה להיות בבחינת "גר ותושב אנכי עמכם". בשימת לב על הגר.

בברכת התורה וכטו"ס

ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד