מגיע הבית נזרק על המיטה ומתלונן למה אין אוכל בזמן… ביניינו גבר כמה זמן אתה משקיע במחשבה להעריך את אשתך? כמה מילים מפרשת השבוע על חיי הנישואים ושלום בית מאת ראש ישיבת ברסלב.
גבר כמה אתה מעריך את אשתך?
(בראשית כג – א, ב) "ויהיו חיי שרה ותמת שרה.. (שם כד-א) ואברהם זקן בא בימים".
הנה כל זמן שאדם נשוי על פי רוב לא מעריך מספיק מה שאשתו עושה עבורו:
מכבסת בגדיו, מייבשת / תולה בגדיו, מסדרת אותם, ועי"ז הגוף והנפש מרגישים טוב, וגם הוא מכובד בעיני הבריות.
מנקה ומסדרת את הבית (מטאטא, שוטפת את הרצפה, עושה ספונג'ה), מבשלת עם הרבה טירחות הכרוכות מסביב לבישול ולניקיון הפסולת וכו', שוטפת כלים. מקשיבה לו, ומפיגה דאגותיו, הרבה מאד פעמים מיישרת את אורחותיו, שומרת אותו מן החטא, וכו' וכו',
ואם שורה בביתו אהבה ואחוה שלום ורעות, הרי ממש הוא בגן עדן עלי אדמות, גם סובלת צער ההריון, צער הלידה, צער גידול בנים ובנות שהוא רב מאד,
ובדורינו הרבה נשים גם עובדות ומכניסות כסף שהוא לעזר רב לכלכלת ופרנסת המשפחה. וכו' וכו'.
וכשבר מינן היא נפטרת מהאי עלמא.. הרי הוא נשאר כיתום מסכן חסר כל ואז מתחיל להבין יותר טוב כל הברכות והטובות שהיו לו בעקבות אשתו.
וזה בחי' מה דאמרי אינשי: האט א איד א ווייבאלע – ליידט ער פון איר צרות, האט ער ני(ש)ט א ווייבאלע – טויג ער אויף כפרות (פי' הנה יש ליהודי אישה – סובל ממנה (עכ"פ בדמיונותיו) צרות, אין ליהודי אישה – שווה הוא לכפרות.
ורמז קא רמיז לן קרא "ותמת שרה.. ואברהם זקן בא בימים" ופירש החזקוני לא יוכל עוד לצאת ולבוא, לפיכך שלח עבדו (ולא הלך בעצמו) לדאוג לשידוך לבנו. והיינו כנ"ל כשמפסיד את אשתו – אז בבת אחת חרב עולמו ומפסיד הכל, ונשאר מפורק ומזקין וכו'.
וכמ"ש חז"ל (יבמות סב:) השורה בלא אישה שרוי בלא שמחה. בלא ברכה. בלא טובה.
בלא שמחה דכתיב (דברים יד-כו) ושמחת אתה וביתך.
בלא ברכה דכתיב (יחזקאל מד-ל) להניח ברכה אל ביתך.
בלא טובה דכתיב (בראשית ב יח) לא טוב היות האדם לבדו.
במערבא אמרי שורה בלא תורה. בלא חומה.
בלא תורה דכתיב (איוב ו-יג) האם אין עזרתי בי, ותושיה נדחה ממני.
בלא חומה דכתיב (ירמיה לא-כא) נקבה תסובב גבר.
רבא בר עולא אמר בלא שלום דכתיב (איוב ה-כד) וידעת כי שלום אוהלך, ופקדת נוך ולא תחטא.
ת"ר האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, עליו הכתוב וידעת כי שלום אוהלך. וכן אמרו חז"ל (ברכות כד.) אשתו כגופו, ואכן בלעדיה הוא מתפרק,
וטוב להתבונן על כך ולהעריך אותה, וזה יביא לו הרבה ברכה וטוב במשך חייו.
וכן אמרו (שם נז:) שאשתו מרחיבה דעתו. ובלעדיה נמצא הוא בקטנות ודינים שורים עליו, ודבר זה נותן אותותיו בהרבה מאד תחומים. ואמרו (ירושלמי ברכות פ"ס) אי אפשר לאיש בלא אישה, וא"א לאישה בלא איש, וא"א לשניהם בלא שכינה. ואמרו חז"ל (שבת כה:) ע"פ (איכה ג) נשיתי טובה – דקאי על אשתו. כשחסר לו (בבחי' מסויימות). ואמרו (שם קנב.) שמחת לב – זו אשתו. (ולאידך גיסא אמרו (עירובין מא:) מי שיש לו ח"ו אישה רעה – אינו רואה פני גיהנום) ואמרו (יומא ב.) ביתו – זו אשתו. כי היא עיקר הבית. ואמרו חז"ל (מו"ק יח:) מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים מה' אישה לאיש.
ועל כן ישמח איש במתנת חלקו מן השמים. ויעריך ויכבד, ואזי יראה הרבה פידבק ודינמיקה חיובית, וברכה ושלום.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
להדפסה והורדה עלון השבועי בקבצי PDF פרשת השבוע חיי שרה