פרשת חוקת | מי שרוצה כתר תורה.
בס"ד, נא להתפלל לרפואת גדול הדור הרה"ג קניבסקי שליט"א. אומרים חמינו ז"ל אדם כי ימות באוהל – אוהלה של תורה, מי רוצה כתרה של תורה צריך להמית עת עצמו על התורה למעט חיי ותענוגות עולם…
ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע חוקת.
לכבוד..אחדשה"ט!
בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע,
וזהו (במדבר יט-ב) "זאת חוקת התורה" ותרגם אונקלוס : דא גזירת אורייתא, ובהמשך כתוב (פסוק יד) "זאת התורה – אדם כי ימות באוהל". ואמרו חז"ל (ברכות סג:) אמר ריש לקיש מנין שאין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה? שנאמר זאת התורה – אדם כי ימות באוהל,
וכן אמרו (שבת פג:, גיטין נז:) על הפסוק (תהלים מד-כג) כי עליך הורגנו כל היום – רב נחמן בר יצחק אמר אלו תלמידי חכמים שממיתים עצמם על דברי תורה.
והנה אע"פ שהדברים ידועים ומפורסמים, ומופיעים בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים ובספה"ק, עתה באתי להדגיש את הנקודה של אדם כי מות "באוהל", דייקא, כי כל אדם צריך לעסוק בתורה באוהל של בית המדרש שבו עיקר עיסוקו בתורה, וכמ"ש (בראשית כה, כז) ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה, ויעקב איש תם "יושב אוהלים" ופרש"י אוהלו של שם ואוהלו של עבר. (והוא מחז"ל בב"ר סג-י) דהיינו בבית המדרש,
אבל ג"כ כל אחד צריך שישתדל שיהא לו בית מדרש בביתו לעסוק בתורה [אם מתאפשר], וזה טוב לכל המשפחה, כשרואים במו עיניהם את ראש המשפחה עוסק בתורה, וזה יכול להיות בסלון, או באיזה פינה של הבית, ואשרי לו אם זוכה לחדר מיוחד (וראה בשו"ע או"ח סי' קנא ד"ב ובנו"כ, לגבי יחיד הקובע מדרשו בביתו, האם יש לו כל דיני קדושת בית המדרש).
ועכ"פ יתפוס איזה זוית וישים שם מחיצה ארעית או וילון (או לא יעשה כן, הכל לפי הענין) ויעסוק בתורה גם בביתו.
והעיקר שיתמסר לעסק התורה מה יותר כפי היכולת, וימית את עצמו, מ"החיים" וה"כיפים" ותענוגות שמחוץ לספרי קודש, דהיינו פיטפוטים אין סוף לאין סוף נושאים ודיונים של הפרלמנטים המשפחתיים והחברתיים, והאדם צריך להתנזר ולהתנתק מה יותר מכך, וכן תענוגות הטיולים הרבים, ימית את עצמו ויתנזר מהם לעסוק בתורה, וכן ביקורים חברתיים ומשפחתיים, וכן אירועים אין סוף, ושמחות (כ"י) אין סוף, והבא בזמן הזה להשתתף בכולם – לא יצא ממנו תלמיד חכם והתבטל הרבה מאד מעסק התורה רח"ל,
ואף שאי אפשר להתנזר מכל ברית מילה, וסעודת ברית מילה, ובר מצוה, וכן ווארט, ואירוסין ושבת חתן, וחתונה, ושבע ברכות, ולויה, והכנסת אורחים וביקור חולים וכו' וכו' וכו' עד שכיום יש ב"ה כל ערב כמה אירועים, ותורה מה תהא עליה?!
ע"כ הרוצה להשיג כתרה של תורה, צריך להמית את עצמו הרבה מאד, מכל מיני אירועים וטיולים משמחי לב, ולעשות את העיקר עיקר ואת הטפל טפל.
ובאמת לאו כל האנפין שווים, והכל לפי המצב, והאדם, והנפשות הפועלות, ובקיצור הכל לפי הענין, אבל הכלל הוא כלל אמת, והחי יתן אל לבו גם לאידך גיסא (דהיינו אע"פ שאמרו חז"ל (מו"ק כח:) ע"פ (קהלת ז-ב) טוב ללכת אל בית האבל.. והחי יתן אל לבו, תניא היה רבי מאיר אומר דברים של מיתה, דיספיד יספדוניה, דיקבר יקברוניה, דיטען יטענוניה וכו', וכן בכל הנושאים, מ"מ הכל לפי הענין וכנ"ל, שא"א להעביר את כל הימים בכך).
וזהו הנאמר פרשת השבוע "אדם כי ימות באוהל", היינו שנצמד לפינת ביתו ולבית המדרש להמית את עצמו בעסק התורה, ומתנזר מריבוי הענינים המחיים נפש, כטיולים וביקורים ואירועים למיניהם, ושוב הכל לפי הענין.
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב
תרומות יתקבלו בברכה 050-4161022
לפרטים ואפשרויות להפקדה בבנק או ע"י PAYPAL בדף התרומות !
מוכר לצרכי החזרי מס סעיף 46.
