פרשת השבוע וישב | לימוד התורה.

בס"ד, לכבוד… אחדשה"ט!

אכתוב לך איזה פירור על פרשת השבוע וישב.

וזהו  (בראשית לז, א) "וישב יעקב בארץ מגורי אביו".

רמיז לן קרא גודל החשיבות לגור קרוב לאביו הצדיק לשמשו בתורה ויר"ש ודרך ה' ועבודתו.

ורמיז לן קרא להיות יושב מה יותר על התורה ועל העבודה.

ורמיז לן ולהיות שב ואל תעשה מה יותר מעניני הארציות והבלי עוה"ז.

ורמיז לן קרא להיות יושב בפינה בשקט על הארץ, ולא על קתדראות, ולהתנהג בענווה בלי הבלטה.

ואפרט קצת :

• כי הפסוק היה יכול לומר "וישב יעקב בארץ כנען", והתוספת "בארץ מגורי אביו" ללמדינו בא. – שענין יש בדבר, וכמ"ש חז"ל (בראשית רבא פד) כך אמרו חכמים לא נהנה יעקב אבינו ממושב עד שגר במגורי אבותיו, וכמ"ש כאן הרשב"ם וישב יעקב, עשו הלך לו אל ארץ אחרת, אבל יעקב ישב אצל אביו בארץ מגוריו, כי לו משפט הבכורה (ויש גם לפרש "לו משפט הבכורה" לשבת ע"י אביו הצדיק לשמשו בגשמיות ורוחניות – יש לתת להנהגה זו משפט הבכורה והעדיפות).

ובשעתו היה דבר מקובל ביותר שבן שהיה מתחתן אביו הי' בונה בסמוך ובצמוד לביתו, בית של חדר עבור בנו, ודבר זה הי' מביא תועלת גשמית ורוחנית לכל הצדדים, וכן שמחה עצומה להם, וכן הוזכר דבר זה בכ"מ בחז"ל, ומהן במס' תענית (דף יד.) איזהו בנין של שמחה? זה הבונה בית חתנות לבנו.

והוא "בנין של שמחה" עקב שמחת החתונה, וגם משום השמחה של המגורים הסמוכים, [אם כי כמובן זהו רק באופן שהשוויגער והשניר (החמות והכלה) מסתדרות ביניהם, שאם לא כן עדיף להתרחק מאד מאד, מהרבה מאד סיבות, וזה ברור לכל נבון].

אבל עיקר הנקודה היא שלשמש את אביו הגדול בתורה ויראה – זה דבר שאין לו תחליף, כי אי אפשר למסור הכל בבת אחת, והרבה מאד דברים נמסרים טיפין טיפין לאט לאט, והרבה דברים צריכים התעוררות ע"י מצב מסויים ומעשה או דבר המזכיר, ולאט לאט צוברים דרך הקודש ומסורת הקדושה והתורה ודעת התורה, ובפרט האבות הקדושים, ובפרט יצחק אבינו שהיתה לו קבלת האמונה הקדושה מפי אברהם אבינו ראש המאמינים [ומתוך דברי ברור לכל, שלא מכל אב צריכים לקבל אפילו מכונה ת"ח וכו', אא"כ הולך בדרך הישר והאמת באמת, שאל"כ גם ממנו לפעמים עדיף להתרחק].

(וע' במדרש תנחומא ב', וישלח ט שיעקב למד אצל א"א. וע' שמו"ר א,א שיצחק לימד ליעקב תורה ומוסר).

• עוד רמיז לן קרא "וישב יעקב", לשבת מה יותר על התורה ועל העבודה, וכמ"ש חז"ל (אבות פ"ב מ"ז) מרבה ישיבה – מרבה חכמה, מרבה תורה – מרבה חיים, וכדאיתא בכ"מ שלא תמצא התורה בין המטיילים והסוחרים והמתבטלים ממנה, כי אם במי שיושב והוגה בתורה יומם ולילה, וכמ"ש ביעקב אבינו (בראשית כה, כז) ויגדלו הנערים, ויהי עשו – איש יודע ציד, איש שדה, ויעקב – איש תם יושב אוהלים. ופרש"י (והוא מחז"ל בבר' סג. י) אוהלו של שם, ואוהלו של עבר.

ולא שביק אומנותיה ואמונתו כל ימי חייו, וכמ"ש חז"ל (יומא כח:) יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה היה. וכדאיתא בילקוט שמעוני (תולדות קי) שיעקב אבינו עסק בתורה כל ימיו, ואמרו (מדרש תנחומא ב. וישלח ט) אין לך בן אדם שנתייגע בתורה כאבינו יעקב.

• עוד רמיז לן קרא במילים "וישב יעקב בארץ", "ארץ" הוא מקום נמוך ושפל, והוא עצה נפלאה לחיות חיים טובים בעוה"ז ובעוה"ב, וכבר אמרו חז"ל (ספרי ואתחנן כז) יעקב קרא עצמו עבד, והקב"ה קראו עבד. ואמרו (מכות כד.) (תהילים טו, ג) ולא רגל על לשונו, זה יעקב אבינו.

ולעצם הענין כבר אמרו חז"ל (סנהדרין יד.) הוי קביל וקיים. ופרש"י קבל, אפל. וקיים, ותחיה, כלומר הרחק מן הרבנות שמקברת את בעליה, עיין שם. כלומר התנהג בענוה ולא בגאוה ותחי' בעלמא הדין ובעלמא דאתי.

בברכת התורה וכטו"ס.

ראש ישיבת ברסלב.

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד.